שנת תשע"ד הביאה עמה עשרות דמויות בולטות, שבחלקן צפויות להשפיע גם על השנה החדשה הנכנסת. חלק מאותם אישים הצליחו להעלות עניינים חשובים לתודעה הציבורית ולפתוח נושאים שונים לדיון משמעותי. לרגל ראש השנה, הבאנו את סיכום השנה החולפת של כמה מהם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
הרעות, האומץ וההקרבה
במהלך אחת מהפסקות האש במהלך מבצע "צוק איתן" בחודש אוגוסט, הותקף כוח צה"ל בידי חמושים ברפיח. בתקרית נהרגו רס"ן בניה שראל וסמ"ר ליאל גדעוני ז"ל, בעוד שאחד מקציני הכוח - סגן הדר גולדין - נעדר. מחשש שגולדין נחטף, החליט סגן מפקד הפלוגה, איתן פונד בן ה-23, להיכנס אל תוך מנהרת חמאס על מנת לנסות ולאתר את גולדין, ולבסוף מצא בתוך המנהרה פריטים שהיו שייכים להדר וסייעו בקביעת מותו והבאת שרידיו לקבורה. "סגן איתן" הפך לשם דבר לגבורה, נחישות ומוסר.
סגן איתן, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"להפוך לאדם ציבורי זה משהו שדורש הרבה אחריות. אתה מקבל זכות להשפיע. אבל אני לא שונה מאף אחד אחר. אני מאמין שעוד הרבה אנשים היו פועלים כמוני במצב כזה, אבל ממה שיצא לי לשמוע ולראות, מה שקרה נתן תקווה לאנשים.
"קצת קשה לי עם החשיפה הזאת ברמה האישית מפני שאני לא אוהב שיש רעש סביבי. החשיפה שלי נבעה מנסיבות שהן קשות, וכל פעם זה מעלה בי זכרונות קשים במקצת. אני מקבל את החשיפה הזאת בפרופורציות הנכונות. אני גם מרגיש סיפוק בכך שמה שעשיתי עזר לאנשים. ברמה הציבורית זה משהו מדהים".
אתה חושב שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"אני חושב שלאט לאט זה ידעך. יכול להיות שילמדו ויספרו על מה שקרה, אבל אז ידברו על המעשה, ופחות על הבן אדם".
האם אתה חושב שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"אני חושב שבצורה מסוימת כן. זה בכלל לא היה במודע וכשיצאתי מעזה בכלל לא חשבתי שזה יהיה עניין. בפעם הראשונה ששמתי לב להשפעה של מה שעשיתי ולגודל החשיפה של הסיפור הייתה כשהגעתי עם הפלוגה אל שטחי הכינוס והקשבנו לרדיו. אחר כך גם הבנתי את זה מאמא שלי. אני מקבל מכתבים מאנשים שאני לא מכיר בכלל בגלל משהו שעשיתי, והפידבקים שלהם מחזקים אותי. אני מרגיש שאני מכיר עם שלם בזכות המכתבים הללו".
הקול של החיילים והמרגיע הלאומי
כבכל מערכה ומבצע, גם הפעם דובר צה"ל שימש כמייצגם של כל החיילים, כגורם האחראי שמעדכן את כל האזרחים בפרטי המבצע ובמידת האפשר גם מרגיע. תא"ל מוטי אלמוז נכנס לתפקידו בתחילת השנה העברית, ותוך פחות משנה נבחן תפקודו בעת חירום. כבר מרגע חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני, חטיבת דובר צה"ל ותא"ל אלמוז בפרט הרבו להתראיין ולתדרך את אנשי התקשורת. כשהחל המבצע בעזה, הרבה הדובר לרדת לשטח ולפגוש את החיילים, וגם לעדכן את הציבור בין אזעקה לנפילה באמצעות עמוד הפייסבוק האישי שלו, ולהדגיש את הישגי החיילים המסורים.
תא"ל אלמוז, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"בכנות, זו תחושה מוזרה - כשאתה נמצא בתוך המערכים הקרביים של צה"ל אתה רחוק מהחשיפה הציבורית, ופחות חשוף לזה. היום אני כבר קצת יותר רגיל שמזהים אותי, ואני מקבל תגובות טובות מהציבור על הדרך שבה כל חטיבת דובר צה"ל עבדה במהלך המבצע. זו לא הצגה של איש אחד - ביחד סיפקנו מענה לכל מה שקרה בשדה הקרב ולכלי התקשורת. זה התחיל למעשה כבר בחודש מרס עם האונייה קלוס-סי ומשלוח הנשק, והשבוע גם סגרנו את הפרשייה של רוצחי הנערים שחוסלו.
אתה חושב שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"השאלה החשובה היא לא אני אלא צה"ל - מה שחשוב זה איך שיזכרו את צה"ל, ואנחנו נשתדל להמשיך ולהזכיר את צה"ל בהקשר הנכון, בתור הצבא המגן, המנצח, האנושי, המאחד את העם וזה בעיניי יותר חשוב. היום אנחנו בעידן שבו פוסט בפייסבוק מלפני שעה כבר לא רלוונטי ולא מעניין - קצב האירועים הביטחוניים, למשל, הוא מסחרר, וגם שאר סדר היום הציבורי. קשה להגיד מה ייזכר, אבל אנחנו נמשיך להביא את הסיפורים לציבור כולו".
אתה חושב שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"אני חושב שהייתה השפעה לדרך שבה החלטנו להעביר את המסר לציבור ולשתף את הציבור, גם בהיבט החוקי של העניין: אנחנו חיים במדינה דמוקרטית בה הציבור שולח את בניו להילחם ואנחנו צריכים להביא לו את הנעשה בשדה הקרב. לכן פעלנו בכל החזיתות בהיקף פעילויות רחב מאוד 24 שעות ביממה. במקביל, באותה רצינות, גם נלחמנו על תדמיתה של ישראל בשדה הבינלאומי ושם זה יותר מסובך כי יש שם פחות רגש אוהד, ולכן הפעולות שנגזרות מזה אחרות ושונות".
ומי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"אני חושב שתושבי הדרום - אמנם הכרנו אותם עוד קודם, אבל במבצע למדנו איך נראים החיים שלהם והבנו את הקשיים שלהם".
הירושלמית האסלית שהפכה לאזרחית מס' 1
בחודש יוני נבחר ראובן (רובי) ריבלין לתפקיד נשיאה העשירי של מדינת ישראל, והגשים חלום ישן עבורו ועבור משפחתו, מכיוון שגם אביו - החוקר והמזרחן יוסף יואל ריבלין - היה מועמד לתפקיד הרם. בעוד ריבלין עצמו היה פוליטיקאי מוכר בכל בית בשל הופעותיו התקשורתיות וכהונתו כיו"ר הכנסת, אשתו נחמה ריבלין הפכה לדמות ציבורית למעשה רק עם היבחרו.
נחמה ריבלין, שבעבר נטען כי בשל עימות בינה לבין שרה נתניהו הודח ריבלין מתפקיד יו"ר הכנסת, קיוותה בתחילה להישאר להתגורר בבית המשפחה אך לבסוף התרצתה. "זה בלתי אפשרי מבחינת האבטחה", סיפרה בחודש יולי האחרון בריאיון לחדשות 2. "יש לנו שכנים וזה יכול להרוס את לכל האנשים ברחוב את החיים". לרגל השנה החדשה ביקשה רעיית הנשיא למסור, לצד איחולים לעם ישראל, כי היא "נרגשת מהמעמד החדש וגודל העשייה שעומדת על הפרק שבימים אלו עוד מתגבשת בשלביה הראשונים".
הנער מנצרת שהכריז בקול רם: "עם ישראל חי"
בצל ההסתה והאלימות בעקבות חטיפת ורצח הנערים בגוש עציון, בלט באופן מפתיע נער אמיץ אחד מנצרת: מוחמד זועבי בן ה-17. הנער, קרוב משפחתה של ח"כ חנין זועבי, הביע מסרים ציוניים וקרא לחמאס לשחרר את הנערים.
"לטרוריסטים שחטפו את הילדים שלנו - תחזירו אותם ועדיף לכם להחזיר אותם עכשיו", אמר בסרטונים שהעלה בשלוש שפות. "אני גאה בזה, אני ישראלי ואני אשאר ישראלי - עם ישראל חי". בעקבות הודעות התמיכה בישראל, קיבל הנער איומים על חייו, ושלושה מבני משפחתו אף נעצרו בחשד לאיומים עליו.
זועבי אף מתח ביקורת על חברת הכנסת בת משפחתו אותה כינה "בוגדת", וקרא לה "לעוף מהכנסת - היא אמרה עליי שאני ילד טיפש עם זהות משובשת, שמרגיש תמיד שהוא צריך להתנצל בפני אדוניו החזקים. מה שיש לי להגיד לה זה שהיא בוגדת שיושבת בתוך הפרלמנט שלנו ומתנהגת באנטישמיות. אם את לא ישראלית ואת לא מייצגת אותנו הישראלים, את יותר ממוזמנת לעוף מכאן".
פוליטיקה בבית הספר - כן או לא?
בחודש ינואר (שבט), התעוררה סערה במערכת החינוך בעקבות עימות בין המורה אדם ורטה מקריית טבעון לבין תלמידתו ספיר סבח. התלמידה התלוננה כי ורטה השמיע דעות נחרצות נגד מוסריותו של צה"ל במהלך שיעור, והגישה תלונה נגדו בטענה שהשמיע דעות "אנטי ציוניות". למרות הגיבוי לו זכה ממורים רבים, פוטר ורטה מרשת "אורט" בה לימד בנימוק של "קיצוצים". כשמונה חודשים לאחר הסערה, סבח נמצאת רגע לפני גיוס ו"מחכה כבר לתרום מעצמי".
ספיר, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"זה קרה בבת אחת, אבל הבנתי שאני עושה את כל זה בשביל מטרה ברורה. אני חושבת שהמטרה ששמתי לעצמי הושגה. זה פחות מעניין אותי שאנשים מזהים אותי, אבל קרה כשהסתובבתי וזיהו אותי, אבל עכשיו זה נרגע ורציתי כבר להיות אחרי זה כי היו לי בגרויות".
את חושבת שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"אני לא חושבת - עדיין מתקשרים אליי מדי פעם, ואני כבר לא מתראיינת כמעט, אבל אני יודעת שזה סיפור שיזכרו ומסר חשוב שהעליתי לתודעה. אני מאמינה שיזכרו שהייתה תלמידה שהתלוננה בנושא הזה".
את חושבת שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"לגמרי - שינו את חוזר מנכ"ל בעקבותיי וקיבלתי הרבה הודעות מתלמידים וסטודנטים שבזכותי גם קמו ואמרו שזה לא בסדר, וגם להם הציגו להם קטעי קריאה קיצוניים. 'זה הפריע לנו ולא התלוננו, ובעקבותייך היה לנו את האומץ', הם סיפרו לי. זה שאב ממני הרבה אנרגיות כי יש הרבה צביעות וקושי בכל העניין הזה - חוויתי הרבה תמיכה וגם רוע.
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"לדעתי, מוחמד זועבי. אני מכירה אותו כי הוא יצר איתי קשר - הוא דמות מעוררת הערצה ואני באמת מצדיעה לו. הוא ילד מיוחד ואמיץ".
החתונה המסעירה של השנה
מחמוד, צעיר מוסלמי בן 26, לא דמיין כי חתונתו באמצע חודש אוגוסט עם מורל בת ה-21, יהודייה שהתאסלמה, תאובטח על ידי מאות שוטרים ותלווה בהפגנות התנגדות ותמיכה. ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) החליט להפגין נגד החתונה המעורבת ולהביא לאולם בראשון לציון עשרות פעילים. לאחר דיונים החליט בית המשפט לאפשר הפגנה במרחק של 200 מטרים מהאולם. למרות המחאה שבמהלכה הושלכו חזיזים ונעצרו שלושה פעילים, הטקס התנהל בשלום ומורל ומחמוד נכנסו בברית הנישואין.
מחמוד, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"זה לא ממש משפיע עליי או עלינו, כי מי שלא תומך בדרך כלל לא מדבר. רוב התגובות הן טובות - 'מזל טוב, כל הכבוד לכם', כי הלכתי עם הגזענים ראש בראש וניצחתי".
אתה חושב שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"לא יודע אם יזכרו, והאמת היא שאני מקווה שיירדו מאיתנו ויתנו לנו לחיות. אנחנו נוסעים בימים הקרובים לגרמניה כדי לספר על הסיפור שלנו, וגם בעולם רואים את הגזענות שיש פה בארץ".
אתה חושב שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"ברור שכן - עברנו הרבה דברים קשים וניסו למנוע מאיתנו להתחתן. נלחמו וזה לא היה קל אבל בסוף ניצחנו והיו הרבה מוזמנים. זה הניצחון שלנו ואני מקווה שכל זוג בארץ שמתאהב שלא יפחד מכלום ויילך עם זה קדימה".
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"אני לא אוהב להסתכל יותר מדי בחדשות, זה לא מעניין אותי. בכנות, אני לא מכיר סיפור דומה לשלנו".
ראשי המועצות בדרום שנכנסו ללב של כולנו
חידוש הירי מרצועת עזה, עוד בסוף חודש יוני, החזיר לתודעה הציבורית את הצבע האדום והעלה לכותרות את מצוקת תושבי עוטף עזה. ראשי המועצות בדרום, שבימים כתיקונם זוכים לחשיפה מועטה, נכנסו לכל בית במסגרת שידורי הטלוויזיה הרצופים במהלך מבצע "צוק איתן" והפכו לסמל לאוכלוסייה האזרחית על כל גווניה: העמידה האיתנה, הפגיעות ברכוש ובגוף, המחאה נגד השלטונות ומעל לכל האנושיות והאמפתיה.
שני ראשי המועצות הבולטים ביותר במהלך המבצע היו ראש מועצת חוף אשקלון יאיר פרג'ון וראש מועצת אשכול חיים ילין, שבנו אף לחם בעזה ונפצע במהלך הקרבות ובימים אלו משתקם מפצעיו.
חיים ילין, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"זה לא קל - אני רציתי רק שהמלחמה תיפסק ושאוכל לחזור לרוץ בבוקר מוקדם עם החברים שלי, ובסוף תראה מה קרה ב-60 יום, בהם רק רציתי להביא את הקול של התושבים ולחזור הביתה בשלום. אצלי באופן אישי זה תמיד הפוך - יש אנשים קטנים שחושבים שהם גדולים, ואני באמת פשוט ובגובה העיניים".
אתה חושב שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"אני לא יודע - כל האנרגיות שלי עכשיו מוקדשות ליישום החלטת הממשלה של תוספת התקציב לעוטף עזה. אם התקשורת תרצה אותי היא יודעת איך להגיע אליי ואני יודע איך להגיע אליה - אנחנו מבינים אחד את השני, ובסופו של דבר המטרה היא משותפת. התכנית שבנינו לפני מבצע 'עמוד ענן' עם הדוברת של המועצה, רונית מינקר, הביאה אז להחלטה למגן את היישובים. המסקנה היא שברגע שאתה הולך עם האמת ואתה לא פוליטיקאי שמנסה לקמבן אלא פועל למען התושבים, אין ממשלה שיכולה לעמוד מול המסר הזה".
אתה חושב שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"לפי המכתבים והסמסים והטלפונים שאני מקבל מכל הארץ כנראה שכן. הקולות ששמענו מהתושבים, כשדיברו על חוסר במנהיגות שתבוא ותשלוט על המצב האזרחי, הביאו אותנו להחלטה לצאת לתקשורת, והתקשורת נתנה לנו במה כדי לנסות ולהרגיע את התחושות של התושבים. המסר היה אוניברסלי לכל עוטף עזה ולכל המדינה - אני מקבל מכתבים מתושבים מהמרכז ומהצפון שאומרים שהדברים הרגיעו אותם, אז כנראה שהמסרים היו נכונים והכלי של התקשורת עבד".
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"תושבי עוטף עזה הם אלה שלדעתי החזירו למדינת ישראל את הרוח של פעם. הרוח לפיה זה הבית שלנו וזו הציונות שלנו. אנחנו אוהבים את המדינה וזה לא שייך בכלל לפוליטיקה או להתלהמות אלא רק לציונות - זה מבחינתי הדבר שפרץ לתודעה השנה. אצלי המוטיבציה הקבוצתית חזקה מכל אדם, ולכן אני עובד כצוות".
יאיר פרג'ון, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"התגובות ברובן חיוביות, אך יש פנים לכאן ולכאן. בשבוע שעבר למשל, הייתה הרמת כוסית בבית השגריר האמריקני לקראת השנה החדשה. כשהגעתי עמדו לפניי אנשים שהיו צריכים להגיש תעודת זהות וכשאני ניגשתי לדלפק נתנו לי להיכנס ואמרו לי: 'אנחנו מכירים אותך, תיכנס'. אשתי הייתה נבוכה וגם אני הייתי נבוך, כי אנחנו לא רגילים ליחס.
"מצד שני, אני יכול להסתובב באשקלון או בכל עיר אחרת, ומישהו שלא מוצא חן בעיניו מה שאמרתי מטיף לי במשך רבע שעה מה הייתי צריך להגיד בשידור. זה הימור - אני לא איש תקשורת ולא למדתי לעמוד מול מצלמה, אז אמרתי לעצמי: 'יאיר, תהיה טבעי וכמו שאתה ותגיד מה שאתה חושב, אל תעשה שום דבר כדי לייפות'".
אתה חושב שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"אני לא לוקח את זה בחשבון - המציאות הישראלית מלמדת אותנו שאחת מהתכונות היפות שיש למוח הישראלי היא השכחה וזה טבעי, וכך זה היה וימשיך להיות. יש אנשים שחושבים שאם מישהו נחשף לתקשורת הוא שווה יותר, אבל אני מקבל את זה כמו שזה - עכשיו יש חשיפה בגלל האירועים האחרונים, אבל הזמן יחלוף ויהיו נושאים אחרים שיהיו רלבנטיים".
אתה חושב שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"הכלי התקשורתי בהחלט נתן לי במה כדי להביע בו את המסרים שרצינו להעביר. בכל רגע נתון שבו דיברתי לתקשורת הארצית, דיברתי בעיקר לתושבים שלנו. למרות שזה אזור קטן ומצומצם, כשאני מדבר לתושבים שלנו ושומעים אותנו גם באזורים אחרים אז האינטראקציה הזו מעבירה את המסר ומחדדת אותו בכל פעם אחרת".
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"גדעון סער המשפחתי - אמנם הכרנו אותו קודם כשר, אבל הוא נכנס לתודעה באופן אחר והבנו שיש גם משהו אחר בלבו של הפוליטיקאי. הוא יותר אנושי מהתדמית של הפוליטיקאי המחוספס והמנותק מהסביבה החברתית. סער אמר שהוא רוצה להיות עם בנו כשהוא הולך, והזכיר שהוא אבא לפני שהוא שר והוא הדגיש יותר את היותו של הפוליטיקאי איש משפחה ולא רק דמות שניתן לגנות אותה או למתוח עליה ביקורת".
אפס ביחסי אנוש - 400 אלף בקופות
הסרט "גט" של רונית ושלומי אלקבץ אמנם נבחר לייצג את ישראל בהתמודדות על פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך שנת תשע"ד בקולנוע היא גם שנת הפריצה של הקולנוענית המבטיחה טליה לביא. לביא בת ה-35 ביימה בעבר סרט קצר בשם "חיילת בודדה" על חוויתיהן של נשים בצבא, ובעקבות ההצלחה לה זכה הסרט הקצר החליטה לפתח אותו לסרט ארוך.
הסרט - "אפס ביחסי אנוש", בכיכובן של נלי תגר ודאנה איבגי, שבר שיאי צפייה וזכה לפופולריות רבה, בעיקר בימי הלחימה כאשר ישראלים רבים חיפשו הפוגה ושעשוע. יותר מ-400 אלף איש צפו בסרט עד כה, ובטקס פרסי הקולנוע - "פרס אופיר" - זכה הסרט בשישה פרסים, בהם שניים (בימוי ותסריטאות) הוענקו ללביא עצמה. הסרט הוקרן גם בפסטיבלים בחו"ל, בהם פסטיבל סאנדנס.
טליה, איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"מה שנחמד זה שלא מכירים אותי אישית, אבל המון אנשים מכירים את הסרט, מזהים את השחקנים ומזהים אפילו את המשתתפים בתפקידים הכי קטנים מזהים ברחוב. ראיתי הרבה מחוות שנעשו לסרט, החל מתמונות ששלחו לנו חיילים, קריקטורות שהתפרסמו, ועד להתייחסויות רבות לסרט ולמסריו שנכתבו במדיות שונות".
את חושבת שגם בשנה הבאה יזכרו אותך?
"יש לי תחושה וכמובן גם תקווה שהסרט ייזכר - סרטים הם לא מאורעות חולפים כמו תכניות ריאליטי, הם נוצרים כדי להישאר ולהתווסף ליצירות שמונחות על מדף התרבות המקומי לאורך השנים. אני מניחה שבכל מעורבות שתהיה לי בפרויקט אחר, כשיזכירו את שמי יכתוב לצידו בסוגריים - 'אפס ביחסי אנוש'. זה אולי לא תואר מחמיא במיוחד, אבל היי, הבאתי את זה על עצמי".
את חושבת שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"אני מאמינה שהסרט הצליח להטביע חותם בכמה אופנים: הרבה אנשים אומרים שהוא עורר בהם את החשק לראות עוד קולנוע ישראלי ואני מקווה שזה יתבטא בקופות עבור הסרטים שעתידים לצאת. מעבר לכך, הסרט מבטא נקודת מבט אישית שהרבה אנשים הזדהו איתה או לחילופין נחשפו אליה דרכו. הוא עורר דיונים מעניינים והרבה מחשבה. דווקא בדרכו המצחיקה ויש האומרים הזויה. סרט קולנוע יכול לפתוח צוהר לעולמות שסגורים בפנינו, ולעיתים גם לכאלו שנמצאים מתחת לאפנו ואנחנו לא רואים".
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"דאנה איבגי, היא אמנם שחקנית מוכרת עוד מילדותה, וגם בתם של שני שחקנים ידועים, אבל השנה היא השתתפה בשני סרטים שונים בתכלית שחושפים אותה במלוא כשרונה המגוון והאדיר. בסרט הנפלא 'את לי לילה' היא משחקת בחורה שסובלת מפיגור שכלי, תפקיד קשה שהיא מבצעת בצורה אמינה שלא תיאמן. ואצלנו, ב'אפס ביחסי אנוש', היא מגלמת דמות שעל הנייר לא עושה שום מחווה ולו קטנה כדי לגרום למישהו לחבב אותה ורק היא יכלה להפוך אותה לדמות מרגשת ואהובה כל כך וגם לחשוף את היכולות הקומיות המרהיבות שלה".
השופט אמר את דברו
ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עוד קיווה שמשפט הולילנד ייגמר בזיכוי או בעונש מקל, אך השופט דוד רוזן - ששמו היה מוכר בעיקר לעורכי דין עד לתחילת השנה - שם סוף לסחבת וחרץ גורלות: השופט המכהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב קיצר את משך הטיפול בתיק וביום דרמטי אחד בסוף חודש מרס הרשיע רוזן תשעה נאשמים, בהם אולמרט בפרשת השחיתות הגדולה בתולדות ישראל.
גם בגזר הדין החליט השופט רוזן לבחור בעונש תקיף ותקדימי, ולהטיל על אולמרט שש שנות מאסר בפועל. לצד הביקורת הצפויה מצד המורשעים ותומכיהם, רבים שיבחו את רוזן - שבשל תפקידו נמנע עליו להתראיין לכתבה - על התנהלותו והאומץ שהפגין בפסיקותיו.
צדק, חמלה - וגם תהילה
במהלך חודשי הקיץ, בצל ההסלמה והלחימה, מספר ישראלים ננעלו בבית מבוצר ונאבקו על הפרס הגדול בתכנית "האח הגדול": מיליון שקלים והכרה ציבורית. טל גלבוע, טבעונית ופעילת זכויות בעלי חיים, גרפה את הפרס הגדול ממנו הבטיחה לתרום עבור ארגונים העוסקים בנושא.
איך התחושה שפתאום כולם מכירים אותך?
"יש לזה צדדים חיוביים ויש כאלה פחות. לדוגמא, בפעם הראשונה יצאתי מהבית הלכתי לראות עגלים וזה נגמר במכות ובניסיון לקחת את המצלמה. איך שהגעתי זיהו אותי והתחיל בלאגן גדול, אבל ניצחנו. זה אומר שהם מפחדים. הצד החיובי הוא שאני מקבלת המון אהבה ותמיכה ושומעת על המון אנשים שהפכו להיות צמחונים וטבעונים".
את חושבת שגם בשנה הבא יזכרו אותך?
"אני חושבת שגם אם לא יזכרו אותי, וזה פחות מעניין אותי, יזכרו את מה שיש לי להגיד וזה רק התחיל. העבודה בבית האח הגדול הייתה רק מקדימה - אני כאן כדי להישאר וזה לא קשור אליי ספציפית אלא לצורת חיים".
את חושבת שבאמת הייתה לך השפעה השנה?
"אני בטוחה במאה אחוז".
מי מבחינתך האיש שפרץ לתודעה השנה?
"צוות ההפקה של האח הגדול. מגיע להם. אני מקבלת המון מחמאות על התכנית הזאת. אני צחקתי וזילזלתי בה בעבר ולא הבנתי מה מושקע שם. ה-19 איש האלה עוברים מהפך".
בהכנת הכתבה השתתף מתן חצרוני.