חיכה 30 שנה להשתלה - וזכה בחיים חדשים ביום הולדתו: יוסי סוורדלוב לא האמין שזה קרה לו. במשך לא פחות מ-30 שנה הוא המתין להשתלת כליה - וכשהגיע התורם המתאים, הוא לא ידע את נפשו מרוב אושר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשהיה סוורדלוב בן 30 הוא עבד כנהג אוטובוס. הוא קם בכל יום ב-04:00 לפנות בוקר והתחיל את יום העבודה שהיה נמשך שעות ארוכות. סוורדלוב התחיל להרגיש עייפות, אלא שבמקרה שלו היה מדובר בעייפות קיצונית. כשהחל להשתעל, הלך לרופא המשפחה ששלח אותו לעשות בדיקות דם. בשיחת הטלפון שקיבל מהמרפאה ביקשו ממנו לעלות על מטוס ולהגיע במהירות האפשרית לבדיקות נוספות.
כשהגיע לבית חולים השרון בפתח תקווה התברר לו כי הוא סובל מאי ספיקת כליות קשה. 7 חודשים אחרי ההודעה על המחלה כבר היה סוורדלוב בדיאליזה. 5 פעמים בשבוע, כל שבוע. לפני 20 שנה, בראש השנה, קיבל את הטלפון המיוחל מהרופאים בבילינסון: "בוא לבית החולים, מצאנו לך כליה".
סוורדלוב עבר ניתוח השתלת שתי כליות - אולם הניתוח לא הצליח וגופו דחה אותן. "הרופאים הודיעו לי שאני חוזר לדיאליזה", הוא מספר בדמעות, בעודו משחזר את ארבעת חודשי האשפוז לאחר ניתוח השתלת הכליות הראשון.
בין חיים למוות
סוורדלוב לא ויתר - והחליט לבצע ניתוח נוסף להשתלת כליה במדינה אחרת, אלא שהצעד הזה הוביל להידרדרות קשה במצבו, עד כדי כך שהוחזר לישראל כשהוא נע בין חיים למוות. "הייתי בן 41 וכל כך רציתי לחיות, חצי שנה נעתי בין חיים למוות, לא האמנתי שאצא מבית החולים בחיים", הוא מספר בעודו עוצם עיניים ונזכר בתקופה הקשה. "הרופאים נלחמו עלי ואני השתדלתי שלא לאבד תקווה. זו הייתה התקופה הנוראית ביותר בחיי. הבנתי שהסיכוי שלי לקבל כליה פעם נוספת לא גבוה כי הגוף שלי פיתח נוגדנים ויהיה קשה למצוא לי תורם. חזרתי לדיאליזה 4 פעמים בשבוע, כל שבוע".
זמן קצר לאחר מכן, כשאחותו סיגל תומכת בו, פגש סוורדלוב את מי שהיא היום אשתו, קוני, עובדת זרה. "אם הוא לא היה מכיר את קוני - הוא היה מת", אומרת סיגל. "היא זו שנתנה לו את התקווה ואת הטעם לחיים". קוני, אהבת חייו, פגש כשהייתה כשטיפלה באישה מבוגרת. "זו אהבה ענקית, אני קם בבוקר ויש לי למי לומר בוקר טוב", הוא אומר. "בכל ערב לפני השינה אני אומר לה תודה, תודה על זה שהאהבה שלה הצילה את חיי". סוורדלוב מספר שבחר לא להביא ילדים לעולם כיוון שהמחלה שלו גנטית - ולא רצה שגם הם יעברו את מה שעבר.
לפני כחצי שנה, הגיע הטלפון המיוחל ממבית החולים בילינסון בו התבשר סוורדלוב שנמצא עבורו תורם. 30 שנה הוא חיכה לטלפון הזה - אלא שלבסוף התברר כי בגלל כמות הנוגדנים בגופו, התורם אינו מתאים. אבל זה לא הסוף: כעבור זמן קצר, נמצא לסוורדלוב תורם נוסף - והפעם, מדובר היה בתורם שמתאים לו, "ממש כמו אח" - דבר נדיר מאוד.
"כשענת בריגר, מתאמת ההשתלות התקשרה לספר לי שיש לי תורם פחדתי מאוד", הוא משחזר. "פחדתי שההשתלה לא תצליח, פחדתי ששוב אתלה תקווה במשהו שייכשל. אני זוכר את הצמרמורת שהרגשתי כשהכרתי את יונתן, התורם שלי. צמרמורת שלא עזבה אותי גם ביום של הניתוח. הוא אדם מיוחד מאין כמותו".
הניתוח הזה צלח - ויונתן הציל את חייו של סוורדלוב. "באצילות נפש הוא החליט לתרום כליה לאדם שהוא לא מכיר", אומר סוורדלוב בהתרגשות. "לעולם לא אוכל למצוא את המילים להודות לו על שהציל את חיי". יממה לאחר הניתוח חגג סוורדלוב את יום הולדתו ה-60.
"יוסי חיכה להשתלה הזו שנים רבות - השתלה שהייתה הכרחית על מנת להציל את חייו", אומר ד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת השתלות בבית החולים בילינסון. "כל צוות המחלקה התרגש יחד עם יוסי כשנמצא לו תורם מתאים ושהניתוח עבר בהצלחה. בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בכמות התורמים כליות באופן אלטרואיסטי בזכות העמותה של הרב הבר. זה מעשה חשוב ואמיץ שבפירוש מציל חיים של אנשים".
"כל אחת מ-670 ההשתלות שעברו דרכינו היא אירוע מרגש", אמר הרב ישעיהו הבר מעמותת מתנת חיים. "אולם מקרה כמו זה של יוסי מרגש פי כמה, שכן מדובר באחד מותיקי מטופלי הדיאליזה בארץ. אנחנו מלאי התרגשות והודאה שהצלחנו להגיע לרגע המיוחד והמרגש הזה. כיום ממתינים למעלה מאלף חולים הזקוקים להשתלת כליה. אנו מקווים שכלל החולים הנמצאים ברשימת ההמתנה להשתלה יזכו לכך. כל המציל נפש אחת - כאילו הציל עולם ומלואו".