השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה לשעבר, הלך היום (ראשון) לעולמו בגיל 81. לינדנשטראוס, שחתום על דוחות ציבוריים נוקבים, זכה לשבחים ואותות רבים בזכות פועלו לשמירה על שלטון החוק. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. הוא נפטר כחודש לפני יום הולדתו בחודש יוני.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לינדנשטראוס נולד בשנת 1937 בגרמניה ועלה לארץ עם משפחתו בגין שנתיים. לאחר שסיים את לימודיו בגימנסיה "ביאליק" בחיפה התגייס לצבא ושירת שנתיים. ב-1962 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים: במקביל כיהן כיו"ר ארגון הסטודנטים בהסתדרות, דובר מועצת פועלי ירושלים ואחראי על המחלקה הערבית.
לצבא שב לינדנשטראוס ב-1965, כשהתגייס לצבא קבע ושימש כתובע צבאי מחוזי וכיועץ משפטי של צה"ל בשומרון. נוסף על כך הוא התמחה באותן שנים בפרקליטות הצבאית פיקוד צפון ובפרקליטות אזרחית מחוז חיפה וב-1967 הוסמך כעורך דין.
בתחילת שנות ה-70 כיהן כשופט בבית דין צבאי ולאחר מכן כעוזרו של השר שמעון פרס לענייני שטחים. בשנת 1972 מונה לשופט תעבורה, ובהמשך העשור מונה לשופט בבית משפט השלום ובית המשפט המחוזי בחיפה. לינדנשטראוס ניצב במוקד סערה ציבורית לאחר שזיכה את הנאשמים בתיק האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת: השופט החליט לזכות אותם מחמת הספק ומתח ביקורת על התנהלות המתלוננת במשפט. בית המשפט העליון הפך את החלטתו ופסק הדין של לינדנשטראוס זכה לביקורת תקשורתית רבה.
ב-1995 מונה לכהונת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וב-1999 מונה לכהונת נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. ב-2005 הכנסת אישרה את מינויו למבקר המדינה, תפקיד שאותו מילא עד 2012.
לינדנשטראוס תקף בחריפות את התנהלותו של ראש הממשלה אולמרט במספר דוחות, אך הדוח שככל הנראה הותיר את החותם הגדול ביותר היה הביקורת שפרסם ב-2012 על אסון הכרמל בו נספו 44 בני אדם. לינדנשטראוס הצביע, לאורך יותר מ-500 עמודים, על שרשרת ליקויים, כשלים ומחדלים חמורים הנוגעים להתנהלות מערך הכבאות וההצלה, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וגופים רבים נוספים - לצד בעלי התפקידים הבכירים בממשלה שנושאים באחריות להשתלשלות האירועים.
המסקנות האישיות החמורות ביותר שעלו מבדיקת המבקר נגעו להתנהלותם של שרי הפנים והאוצר, אלי ישי ויובל שטייניץ, למחלוקת ולחילופי ההאשמות ביניהם באשר לתוספת התקציב למערך הכבאות הקורס. השניים, כפי שציין בדוח, "נושאים באחריות מיוחדת למחדלים החמורים שהביאו לרמת המוכנות וההיערכות הנמוכה במיוחד של שירותי הכבאות וההצלה ערב פרוץ השריפה, וכפי שבאה לידי ביטוי במהלכה".
גם שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא נפקד מאותו דוח, שבו קבע לינדנשטראוס כי הוא "נושא מתוקף תפקידו ומעמדו באחריות כוללת על פעולות הממשלה ונושא באחריות כוללת לליקויים ולכשלים". הסיבה לכך, לטענת לינדנשטראוס, היא כי "אל שולחנו (של נתניהו) התנקזו במשך זמן רב הטענות והמחלוקות שבין משרדי הפנים והאוצר והיה עליו להכריע בעניינן - אולם במשך תקופה ארוכה מדי נמנע ראש הממשלה מלהטיל את כובד משקלו לצורך הסדרת מחלוקת זו". לינדנשטראוס ציין כי נתניהו "היה ער למצבו החמור של מערך הכבאות וההצלה" ושיבח את מהלכי נתניהו שהובילו להבאת הסופר-טנקר.
זכה באות אביר השלטון
לאחר סיום תפקידו של לינדנשטראוס כמבקר המדינה, פרסם כתבנו עמית סגל כי ציפי לבני הציעה למבקר לשעבר להצטרף אליה ולהתמודד בבחירות הקרובות ברשימת "התנועה". לינדנשטראוס שקל את ההצעה, הציב תנאי לפיו אולמרט לא יהיה מעורב במפלגה - אך בסוף לא הצטרף ללבני.
כמו כן שימש במהלך השנים כיו"ר נציגות השופטים בישראל והיה יושב ראש התנועה לארץ ישראל טובה. לינדנשטראוס חתום על מספר פרסומים משפטיים, ובהם: "מעצר ושחרור בערובה בצו בית משפט בישראל", "על חזקת החפות במשפט הישראלי ובמשפט האמריקאי", "פרקים נבחרים על הספק הסביר במשפט הישראלי ובמשפט האמריקני". כמו כן פרסם רומן בשם "שלושה צעירים באפור" וקובץ סיפורים בשם "משפט שבלב".
לינדנשטראוס זכה באות אביר איכות השלטון לשנת 2009 על פועלו בתפקיד מבקר המדינה. בשנת 2012 קיבל תואר כבוד של האיגוד הישראלי לאיכות, ובאותה שנה הוענק לו אות המופת על ידי עמותת אומ"ץ - אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי ומשפטי. באוקטובר 2013 נבחר לכהן כיו"ר עמותת "שקיפות בינלאומית - ישראל", השלוחה הישראלית של ארגון "שקיפות בינלאומית" העולמי.