סבתא של אנטון, יבגניה, איבדה את שני הוריה בטבח הנוראי שביצעו הנאצים בעיירה גניצ'סק שבאוקראינה - שם נולדה ושם הקהילה היהודית נמחקה כמעט לחלוטין. זהותה היהודית הוסתרה והיא נמסרה לבית יתומים שבו הוצגה כילדה אוקראינית. הטראומה מלווה אותה עד היום וגם הבעיות שנגרמו לבני משפחתה בעקבות הסתרת זהותה. כדי שיוכל להתחתן בארץ, אנטון יצא למסע שורשים על מנת להוכיח את יהדותו, ועל הדרך הוא גילה גם את סיפור האהבה הטרגי של הורי סבתו שנרצחו בשואה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אלפי משפחות ביום הזיכרון לשואה ולגבורה מסתכלות על התמונות שבאלבום ונזכרות בקרובי המשפחה שנרצחו במלחמה בשל יהדותם. ביניהם גם משפחתו של אנטון, שעלו מאוקראינה לפני כשבע שנים. למשפחה של יבגניה, כמו מיליון ישראלים שמשפחותיהם נאלצו לשנות את דתם על מנת לשרוד את השואה, יש היום בעיה נוספת - הוכחת מוצאם היהודי.
מדינת ישראל איננה מכירה ביהדותם, שעורפלה בזמן המלחמה, וזה יוצר בעיות רבות במקום שבו הם רואים כבית. "לא אימא שלי עם בן הזוג שלה ולא אני עם ארוסתי יכולים להתחתן, כי הרבנות לא מאשרת לנו מסמכים". סיפר אנטון. המסמכים שבידיהם אינם מספיקים על מנת להוכיח את יהדותם בכדי להתחתן כדת וכדין בישראל.
אגף שורשים בארגון הרבני "צהר" שם לו למטרה לעזור לאותם ישראלים להוכיח את יהדותם. ליווינו אותם במסע המרגש באוקראינה - בחיפוש אחר שורשיו היהודיים של אנטון.
בביקור בארכיון המקומי של העיירה, אנטון והרב ד"ר יעקב גייסונוביץ, ראש נציגות "שורשים" בדניפרו אוקראינה, גילו את ספר הזיכרון האוקראיני שמכיל בתוכו את כל שמות הנרצחים בעיירה, ביניהם גם סבא רבא וסבתא רבא של אנטון - הוכחה ראשונה שסבתא רבא שלו, ריבה לוי, נרצחה כיהודייה.
"אנחנו מצאנו שהיא הושמדה על ידי הנאצים. הנאצים רצחו אותה", אמר הרב גייסונוביץ לאחר הקריאה ביומנים המצהיבים. "אין לי שום שאלה בזה שריטה (ריבה) הייתה יהודייה, עם כזה שם יהודי מובהק. יש לנו גם תעודת לידה שהיא הייתה אימא של סבתא שלך", הוא אמר לאנטון.
בהמשך הם גם מצאו את הקשר שבין סבתו, שגדלה בבית היתומים, לתעודת הלידה שנמצאה בארכיון. במוזיאון המקומי הקטן שבעיירה הם שמעו עדויות רבות על אותו חודש נורא שבמהלכו סבתא רבא שלו עברה חקירות במרתף של הגסטאפו - עד שנשלחה אל מותה.
"הכובשים הפשיסטיים תפסו אישה בשם ריבה לוי. היכו אותה קשות, אנסו אותה, במיוחד השוטר בינקו שטען בתוקף שהיא אכן יהודייה", הקריאה אוצרת המוזיאון מתוך אחד היומנים. "את ילדתם התינוקת החזירו לאביה והיא (ריבה) נותרה בתא המעצר, שם היא הודתה שהיא יהודייה".
בעלה של ריבה, גרגורי, לא היה יהודי. עובדה שאפשרה להחביא את בתם בבית יתומים אוקראיני ולהסתיר את זהותה - כך נגדעה השושלת היהודית של משפחתה. "היה סעיף כזה שאם הוא היה מוותר, אילו היה חותם על זה שהוא מוותר עליה - הוא היה נשאר בחיים", סיפרה האחות של סבתא של אנטון. "אבל הוא לא עשה את זה. הוא אמר 'אין לי חיים בלעדיה' ובחר ללכת יחד איתה להוצאה להורג - על אף שיכל להישאר בחיים".
בסוף המסע של אנטון הוא סיפר מעט גם על הביקורת שלו כלפי המדינה. "מצטער על הביטוי - פה אני 'יהודי מסריח' ושם אני 'רוסי מסריח'", אמר. "זה נורא מעצבן שאתה בא לבית דין ואומרים לך: 'שמע, חסרים לך מסמכים'. מה חסרים לי מסמכים? סבתא רבא שלי נהרגה. לסבתא שלי יש טראומה עד סוף החיים שלה על כל הנושא הזה - מה אני צריך להוכיח?".
במקרה הזה, כמו ברבים אחרים, אגף שורשים בארגון רבני "צהר" הצליח להנפיק מסמך רשמי, עם חותמת של רב המוכיחה מחדש כי יבגניה, ובעקבותיה גם אנטון ואימו - הם יהודים. אולם העבודה עוד מרובה ולעיתים יש תיקים לא מפוענחים ומשפחות רבות שנותרות עם סימני שאלה.