דניאל מרסר, בן 40 מצפון תל אביב, נשוי ואב לילדה הצטרף לפני חמש שנים לפייסבוק. בהתחלה הוא הקפיד לשתף בחוויות מטיסות לחו"ל, מהמכונית החדשה וממסעדות היוקרה שבהן ביקר. אבל עם הזמן, הפוסטים שלו הפכו להיות הרבה יותר אישיים ולימדו על אדם רגיש במיוחד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"בן אדם שמשתף על כאב זה תמיד קונה ומושך", אומרת דנה לוינשטיין, חברת פייסבוק של דניאל. "זה לראות אדם פגיע שעומד ואומר 'זה אני, יש לי גם חולשות בין כל הכיף והשמחה'".
עד מהרה, הפוסטים הכנים והחולשות של מרסר יצרו סביבו מעגל של 5,000 חברי פייסבוק ועוד כמה אלפים שעקבו אחריו באינסטגרם. הם קראו, עקבו אחר מצבו הנפשי המידרדר ובעיקר - דאגו. "הזדהיתי איתו גם בתור מישהו שחווה בעצמו אתגרים נפשיים וגם בתור מישהו שמלווה אנשים. פשוט רשמתי שאם הוא רוצה שייצור קשר, בקטע שהוא לא לבד, בקטע של אהבת חינם תכלס".
אבל ביום ראשון השבוע - הנורא מכל קרה ודניאל מרסר שם קץ לחייו. "פתאום לראות מודעת אבל זה קשוח, זו סערת רגשות, זה מטלטל רגשית", מספרת דנה. "דניאל התאבד, זה שובר, איך לא עזרתי לו? איך לא עזרנו לו? למה לא עשינו משהו? כל המילים שלו - זה היה ברור שזה יקרה. אני גם בכיתי באותו הערב".
אלא שהאבל היה קצר. אחרי יממה התברר שדניאל מרסר לא מת - הוא פשוט מעולם לא היה חי. אלון צ'יצ'יק, אחד מאנשי הלילה הידועים בתל אביב, בעל חברה להפקת אירועים ובן למשפחה עשירה - המציא את הדמות ודאג שאלפים יאמינו שיש לה חיים משלה.
"זה חמש שנים של עבודה אין-סופית, זה באמת מחשבה אחרי מחשבה", הוא מספר. "מתי נכון להעלות פוסט, למי נכון לפנות, למי נכון להציע חברות. דניאל מרסר בהרבה מובנים הוא אלון צ'יצ'יק. אלון צ'יצ'יק מוכר משהו לעולם כי הוא חייב, כי זו הסביבה שגדלנו בה, כי זו הפוזה וזה מה שאנחנו צריכים לשדר לעולם, שהכל בסדר והכל נפלא. אבל דניאל מרסר יכול היה לאורך כל הדרך להגיד דברים שאלון צ'יצ'יק רצה להגיד ולא יכול היה להגיד כי אז מה היו אומרים?".
"התאבדויות זה לא מקום של משחק"
והיה גם עוד משהו: בכל אותן השנים דניאל מרסר לא חי רק בפייסבוק אלא היה גם דמות בספר שצ'יצ'יק החל לכתוב במקביל להפעלת הפרופיל הפיקטיבי. המטרה הייתה פשוטה- כשהספר ייצא לאור, הכוכב הראשי כבר יהיה מוכר לאלפים מהפייסבוק.
ייתכן שהמהלך השיווקי הזה היה נתפס כמוצלח, אלמלא החליטו צ'יצ'יק וכמה מיועציו ללכת צעד אחד רחוק מדי ולבצע התאבדות פיקטיבית שעבור אלפים הייתה אמיתית לגמרי. "לא מעט אנשים, גם יועצי תקשורת, פרסומאים ועורכי דין, אנשים שמבינים בדברים האלה אמרו לי שיש פה מהלך חברתי סופר חשוב שצריך ללכת איתו עד הסוף", מסביר צ'יצ'יק.
אבל לדברי דנה, "מוות זה לא מקום של משחק, התאבדויות זה לא מקום של משחק, מי הוא שיהפוך אותנו לעכברי מעבדה בלי שאנחנו מודעים לזה? הייתה פה הונאה רגשית בשביל לקדם ספר".