דרור לביא היה בן 3 בלבד כשאביו, סרן משה לביא, השתתף במלחמת יום הכיפורים כטכנאי מוטס בחיל האוויר. מרפידים שבסיני שלח משה גלויה לבנו – האמצעי מבין שלושת ילדי המשפחה – ובה ביקש ממנו: "תהיה ילד טוב ותעזור לאמא". משה חזר מהמלחמה, אך לאחר שנתיים נהרג בהתרסקות מטוס. המכתב ששלח מהחזית הפך לאחת המזכרות היחידות שנותרו לדרור מאביו.

לקריאת הגלויה ששלח משה לביא לבנו - לחצו כאן

סרן לביא שלח לבנו את הגלויה שקיבל מהשק"םף ועליה ציור של מסוק וטנק, יממה לפני הפסקת האש. סרן לביא ניסח את המסר שתכנן להעביר למשפחתו, בעוד הקרבות מתנהלים אך צה"ל מתקדם בעומק מצרים וסוריה. לביא המשיך לשרת בחיל האוויר גם לאחר המלחמה ונהרג ב-1975 בהתרסקות מטוס הרקולס בסיני. הוא היה בן 34 במותו והותיר אחריו את אשתו מרים ושלושת ילדיהם: סיגלית, דרור ולילך, שנולדה שנתיים בלבד לפני נפילת אביה.

לבנו כתב בגלויה ב-23.10.1973, יום לפני תחילת הפסקת האש:

"דרור היקר!

אני שולח לך גלויה על מנת שתישאר מזכרת מהמלחמה שאבא שלך השתתף ומקווה שאתה אף פעם לא תהיה במצב שתצטרך להילחם במלחמות.

תהיה ילד טוב ותעזור לאמא, תמסור ד"ש לגננת יונה. תעזור לסיגלית לטפל בלילך. דרורי, אבא שולח לך נשיקות ומקווה להתראות בקרוב. ד"ש לאמא.

אבא"

עד לפני כשנה דרור, כיום בן 48, לא זכר כלל את קיומו של המכתב, עד שאמו הראתה לו אותו, כמו גם ציור שדרור צייר בגיל 5 שנתיים לאחר נפילת אביו. בציור נראה מטוס על הר ובתוכו אנשים. על הציור דרור ביקש מהגננת לכתוב: "רב סרן משה לביא, אבא של דרור. זה קרה בשמונה בערב הטייסים לא ראו כי ירד גשם".

כך צייר דרור את התאונה בה נהרג אביו (צילום: באדיבות המשפחה)
כך צייר דרור את התאונה בה נהרג אביו | צילום: באדיבות המשפחה

חיבה למטוסים

סיפורו האישי של לביא לא היה פשוט: הוא נולד בסטלינגרד שברוסיה בזמן מלחמת העולם השנייה. אמו וסבתו נדדו עם משה התינוק ברחבי רוסיה בתנאים קשים, בזמן שאביו גויס למלחמה. רק כשהיה בן 4 פגש את אביו לראשונה עם שובו מהחזית.

המשפחה עברה לפולין ועלתה לישראל כשלביא היה בן 16. לאחר שלמד עברית באולפן הוא נקלט בבית הספר הטכני של חיל האוויר, נחשב לתלמיד מצטיין וסיים קורס מכונאי סילון ובוכנה. כבר בפולין הוא גילה חיבה כלפי מטוסים ואווירונאוטיקה.

הוא גויס לחיל האוויר ב-1960 ועבר קורס מכונאי מטוסי סילון מתקדמים, קורס צניחה וגם קורס מסוקים. הוא עזב את חיל האוויר לאחר שלא קיבל קידום, אך שב ליחידתו כשפרצה מלחמת ששת הימים כי הרגיש צורך לשוב ולטוס. לאחר כשנה נשלח לקורס קצינים ובהמשך עבר לטייסת הרקולס. לביא הפך לאיש קבע במקביל להקמת משפחתו ולהשלמת לימודי הבגרות שלא הספיק לסיים לפני גיוסו. הוא השיג ציונים גבוהים אך לא הספיק לקבל לידיו את תעודת הבגרות לפני נפילתו.

המכתב שכתב לבנו מתפרסם בחוברת "געגועים" של ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, בה מובאים גם מכתבים ושירים שכתבו אלמנות ויתומים לזכר יקירם שנפל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו