פרסום ראשון: המשנה לפרקליט המדינה הורה למשטרה להפסיק לשלוח דוחות מהירות שהגיעו כתוצאה מתיעוד מצלמות המהירות הנייחות שהותקנו בשנים האחרונות בכל הארץ. ההוראה התקבלה בישיבה משותפת של הגורמים המעורבים בדבר, זאת לאחר שבבדיקה בטכניון המצלמות נמצאו לא אמינות. מדובר רק במצלמות הנייחות ולא במצלמות הלייזר הנמצאות בניידות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הסיפור מתחיל לפני כמה שנים, אז 20 נהגים שקיבלו דוחות מהירות לאחר שתועדו במצלמות הללו, התאגדו ופנו לבית המשפט בטענה שהמצלמות אינן מהימנות. במשטרה טענו שנסמכו בנושא על מכון התקנים ונציג של המכון אף העיד בדיון בבית המשפט.
אלא שבדיקה מעמיקה העלתה שהבדיקות שהמכון הצהיר עליהן לא תואמות באופן מלא את הבדיקות שאכן בוצעו. בשל כך, החליטו במשטרה לבצע בדיקה עצמאית בנושא. תוצאות הבדיקה הזו הגיעו לפני מספר שבועות והן חשפו בעייתיות במצלמות.
לאור זאת, המשנה לפרקליטות המדינה הורה להמשיך לצלם את הכבישים אבל לפי שעה לא לשלוח דוחות. יש לציין כי מדובר במאות מיליוני שקלים שנגבו מהציבור בשנים האחרונות כתוצאה מדוחות שהגיעו בעקבות צילום של המצלמות הללו.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "הנושא אכן בבדיקה. עם זאת יצוין כי מצלמות המהירות ימשיכו לתעד נהיגה במהירות מופרזת. החלטות לגבי האכיפה תתקבלנה בתום הבדיקות".
כבר ב-2016: המבקר חשף כשלים במערך המצלמות
זו לא פעם ראשונה שמערך המצלמות שהוצב בכבישים מעורר ביקורת. בשנת 2016 נחשף בדוח מבקר המדינה כי המשטרה העלתה, ללא ידיעת הנהגים, את רף האכיפה. למעשה, מצלמות רבות תיעדו רק נסיעה במהירויות של 160-180 ואף 250 קילומטרים לשעה, וכל זאת על מנת להגיש פחות כתבי אישום כדי "להקל" על מערכת המשפט העמוסה.
הדוח שניסח מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, חשף ליקויים משמעותיים בטיפול בעבירות התנועה שנתפסות במצלמות המהירות (מכמונות). כבר בשנת 2005 אישרה הממשלה הקמת מערך של 300 מצלמות תנועה דיגיטליות - מערכת שזכתה לכינוי א' 3. בפרויקט הושקעו עשרות מיליוני שקלים.
הממצא החמור ביותר הוא מחיקת או גניזת עשרות אלפי כתבי אישום - כ-50 אלף - מסיבות פרוצדורליות: עקב אי היערכות מערכתית של הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון פנים והמשטרה להעברת כתבי האישום, נמחקו עשרות אלפי כתבי אישום - בינם גם כאלו שהוגשו בגין עברות תנועה חמורות ומסוכנות.הרשויות לא הצליחו לתאם ביניהן בנוגע לכתבי האישום: מספרם המועט של שופטי התעבורה וליקויים בתיאום תאריכי המשפטים הובילו כאמור לכשלים באכיפה ובענישה.