"אתה חייב להיאחז כמו יתד כדי לא להיסחף": כך שחזר נועם קלם, חניך במכינת בני ציון שניצל מהאסון בדרום, את רגעי הפחד בזמן שהבין שהשיטפון הרג את חבריו ועליו להציל את עצמו בכוחותיו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"שמנו תיקים על הגב והתחלנו את המסלול, הלכנו מחניון הלילה לנחל תמר עד שפתאום החל טפטוף קל, אך לא הופתענו, היינו מודעים לתחזיות", מספר קלם. "איך שהגשם התחיל הבנו שהנה כל מה שחיכינו לו הגיע ועכשיו יהיה מעניין, הוצאנו כיסויי גשם לתיקים והמשכנו לטייל בהנאה".
קלם סיפר איך הודיעו להם שהשיטפון אמור להגיע בשעה שלוש ושהם יפסיקו את המסלול. "פתאום מישהו צעק 'שיטפון' ו-'סכנה' והתחלנו לעלות גבוה אבל לא היה אפשר לפספס את הבום המשוגע", תיאר. "לפתע זרם מטורף, טיפסנו מהר למקום גבוה וחיבקנו כולם את ההר, לא הייתה ברירה".
בשלב הבא מי שניצל נאלץ להיאחז בכל כוחו בכל דבר שיכל על מנת לא להישטף יחד עם הזרם העוצמתי. "באופן אישי המים הגיעו לי עד החזה - קפאתי במקום ובכל הזמן הזה צריך לזכור שהידיים והרגליים חייבות להישאר נעוצות כמו יתדות באדמה כדי לא להיסחף עם הזרם". נועם סיפר שאחרי זמן קצר הוא החל לראות גופות של אנשים נסחפות ונעצרות על דפנות הנחל.
"היינו במצב הזה בערך שעה וחצי, זה היה כבר במצב שאני חשבתי על אחרי שאני כבר לא אהיה, זה היה נוראי", הוסיף קלם,והבהיר כי הוא אינו כועס: "כעס זה הדבר האחרון שאני חושב עליו, איבדנו חבר'ה טובים והכעס והעצב הוא שלא הספקתי להכיר את האנשים האלה יותר טוב".