מאריטה טורקוב הייתה בת 9 בלבד כשהוריה החליטו להבריח אותה מגטו ורשה ולשלוח אותה למשפחה פולנית על מנת להציל אותה. בשיאה של האקציה הגדולה - המבצע הסודי של הנאצים להשמדת היהודים בגטו פנו הוריה, יונס ודיאנה, למשפחת בורצ'ינסקה, משפחה ענייה שהסכימה להחזיק בבתם תמורת תשלום - עד שתועבר למקום מסתור בכנסייה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
היום הגורלי בו תכננו להעביר את בתם אל המשפחה הפולנית הגיע. זוג ההורים המתין בגטו לפעילת מחתרת פולנייה שתבריח אותה החוצה באמתלה שמדובר בבתה שלה. לא רחוק מהם הבחינו בני המשפחה בגרמני שיורה למוות ביהודי. מאריטה הקטנה ראתה את היהודי המתבוסס בדמו והזדעזעה מפחד, התכווצה והתחננה בפני אביה: "לא היום, בוא הביתה. נלך מחר". אביה התעקש להעבירה עוד באותו היום אל הצד הארי של ורשה, ומסר אותה בלב כבד למשפחתה החדשה.
בזמן שהילדה שהתה אצל משפחת בורצ'ינסקה, הבריח יונס גם את אשתו דיאנה לצד הארי ושלח דמי הסתרה גבוהים למשפחה המסתירה את בתו. 40 זלוטי ליום. הוא גם שלח לבתו נעליים, בגדים ומברשת שיניים. שלושה חודשים לאחר העברתה של הילדה לידי המשפחה הפולנית קיבל האב מכתב מה"אם" החדשה, סטניסלבה בורצ'ינסקה, שדרשה להעלות את התשלום תמורת החזקתה ל-60 זלוטי ליום, ולא - תזרוק את הילדה לרחוב.
"מה הזכות שלה שאחזיק אותה חינם, הרי גם אני אינני עשירה ואני מסתכנת יותר מכולם", כתבה בורצ'ינסקה לאביה של מאריטה. "אם איש לא ישלם עבורה אוציא אותה לרחוב ושיקרה לה מה שיקרה על פי רצון האל. התנאי שלי הוא 60 זלוטי ליום בתשלום מראש, ואם לא, אני אנהג כפי שאמרתי. אני מסרבת להסתכן אם לא יצמח לי מזה כלום". לחיזוק דבריה, צירפה מכתב קצר בכתב ידה של מאריטה, ובו ביקשה הילדה "תענו על המכתב מהגברת ההיא".
מתאימה להיות אשתו של היטלר
אביה של מאריטה נענה לדרישה - והעלה את הסכום, זאת בזמן שהתברר לו שבורצ'ינסקה גובה תשלום נוסף גם מהמתחרת היהודית בצד הארי. היא אף מנעה מהילדה לעבור לכנסייה כדי שתוכל להמשיך וליהנות מההכנסות. עוד נודע לו כי היא מחרימה את החבילות ששלח לבתו מן הגטו וכי ילדי המשפחה מתהלכים בנעליה של הילדה ולובשים את בגדיה, בזמן שמאריטה לובשת בגדים מרופטים ונועלת נעלים קרועות קטנות ממידתה. אפילו מברשת השיניים ששלח לה אביה מהגטו משמשת את כל בני המשפחה.
מאריטה אולי הייתה מוגנת מפני הנאצים בביתה של בורצ'ינסקה, אלא שלדבריה, אמה החדשה התאכזרה אליה עד כדי כך שהיא "מתאימה להיות אשתו של היטלר", כפי שכתבה. היא נהגה להכות אותה במברשת על ראשה על כל טעות שעשתה. בנוסף, סטנילסבה ובעלה השתמשו במאריטה להעברת מזוודות עם כלי נשק לחברי המחתרת הפולנית בה היו חברים. בשלוש השנים שעד השחרור התראו ההורים עם בתם רק פעמים ספורות. ביוני 1944 מאריטה ברחה בחזרה אל הוריה והתחננה שלא לחזור עוד אל משפחת בורצ'ינסקה. לבם נקרע, אך הם שכנעו אותה לשוב.
יונס ודיאנה השתחררו עוד לפני בתם, בקיץ 1944, משום שבאותה עת הם הוחזקו ממזרח לוורשה, לשם כבר הספיק להגיע הצבא האדום. מאריטה, שנשארה בוורשה, זכתה לצאת לחופשי רק אחרי שחרור העיר בינואר 1945. עם שחרור ורשה מידי הנאצים התאחדה המשפחה ואחרי המלחמה הגיעה למחנה עקורים.
מכתבה של בורצ'ינסקה לאבי המשפחה, בו דרשה להעלות את התשלום היומי תמורת הסתרת בתו מאריטה, נמצא ככל הנראה בין שלל מכתבים ומסמכים שקבר האב יונס בתוך תיבת פח בוורשה, לקראת צאתו מן הגטו. לאחר ששוחרר, זכה להוציא את המסמכים מהמחבוא - וכך הגיע הסיפור המטלטל של בני המשפחה לידינו גם כיום, והוא מתועד בארכיון בית לוחמי הגטאות.