"הרגו את הזבובים, מלאכי המוות ואויבי האדם": בשנים שלפני קום המדינה, מודעות פרסומיות רבות הנוגעות למלאכות הבית המפרכות הופנו לנשות ארץ ישראל. בהתאם לכך, גם מודעות שקראו להילחם בחרקים המעופפים הטורדניים הטילו את המשימה על הנשים.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
על כרזה שנתלתה ברחבי תל אביב בשנות ה-40 של המאה הקודמת מתנוססת דמותה של אישה צעירה שבידה מרסס נגד זבובים מתוצאת חברת "שלטוקס", ולצדה הסיסמה הקוראת לפעולה: "כל אישה ביישוב - למלחמה בזבוב".
בכרזה נוספת ודומה למדי נראות מספר נשים כשעל כתפיהן המרסס הקטלני נגד זבובים - וגם שם הן מגויסות למלחמה בהם. "כל נשי הארץ - למלחמה בחרקי הבית", נכתב. המודעה שפורסמה בעיתונות הבטיחה כי "כל חרק יושמד כהרף עין" וכי חומר הריסוס נגד הזבובים, העונה לשם לינדול, הוא חומר שנבדק על ידי מומחים בעלי ניסיון רב בהשמדת חרקי בית.
במודעה נוספת, שפורסמה בעיתון "דאר היום" ב-1927, הוכרזה מלחמה של ממש בחרקים. "הכרזת מלחמה על הזבובים, היתושים, יתושי החול וכל מיני חרקים אחרים", נכתב בה. עוד צוין כי על מנת להיאבק בהם בהצלחה, יש לרכוש את המוצר "זבובי-טוקס".
"העונש - נדודי שינה"
בעיתון "דבר" ב-1947, סיפרה מודעה באמצעות עלילת קומיקס קצרה מה אירע לאדם ששכח לקנות ספריי נגד המזיקים: "היתושים מעבירים מלריה, ואף אלה שאינם מעבירים אותה, מפריעים לשנתך. הוא ידע זאת ורגז על עצמו כי שכח לקנות 'שלטוקס'. העונש היה לילה של נדודי שינה".
הגדיל לעשות ועד הבריאות של ההנהלה הציונית בארץ ישראל ב-1925, משרד הבריאות של אז, שהפיץ כרזה ועליה שיר קליט שנועד להזהיר את ההורים ביעילות מהעברת מחלות על ידי זבובים - וכמה חשוב להרוג את החרקים המזיקים כדי לשמור על בריאות ילדיהם.
"מי יותר אהוב, הילד או הזבוב?", כך נקרא השיר, המכיל בין היתר את המסרים הללו: "הזבוב הוא מוביל חרוץ מאין כמותו, אויב בנפש לאדם, מלאך-מותו. הזבוב מוביל מוות ונגעים, אשר אסף מכל המקומות הרעים. הצילו מן הנגע הזה את עולליכם, השמידו את זבוב הבית, זבוב המוות מכל גבוליכם". בסיומו של השיר מודגש המסר: "הפילו הזבובים חללים - ויחיו וירבו העוללים".
מודעות נוספות וחומרים מרתקים נוספים מימים עברו ניתן למצוא בעמוד הפייסבוק של הספריה הלאומית.