ברוב של שני שופטים מול אחד אימץ אחר הצהריים (שני) בג"ץ את עמדת הרבנות הראשית לישראל - וקבע כי בתי עסק לא יורשו להציג תעודה המעידה על כשרות אם זו אינה תעודה כשרות רשמית של הרבנות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
העתירה עצמה עסקה בפרשנות לסעיף בחוק האיסור להונאה בכשרות והשופטים קבעו כי "בית עסק מנוע מלהציג כל מצג כשרותי בכתב, בין תוך שימוש במילים כשר ובין אם לאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק". בתי עסק שיעברו על החוק צפויים לקנס.
"פסק הדין מעניק לרבנות מונופול חסר תקדים בתחום הכשרות", אמרה עו"ד ריקי שפירא רוזנברג, שייצגה את העותרים. "לטעמנו פסק הדין יוביל לפגיעה לא מידתית בחופש העיסוק ובחופש הדת של בעלי עסקים ושל צרכנים". עו"ד שפירא רוזנברג הוסיפה כי בכוונתם להגיש בקשה לדיון נוסף בפני הרכב מורחב של בית המשפט העליון.
בחודש מאי 2015 הציג היועץ המשפטי דאז יהודה וינשטיין עמדה שונה מזו שהציג היום בית המשפט העליון. הוא השיב לעתירה שעסקה בכשרות פרטית לעסקים, והבהיר כי בעלי עסקים שמגדירים עצמם "כשרים" ללא תעודה מהרבנות לא עוברים על החוק.
הרבנות הראשית - המוסמכת הבלעדית
וינשטיין הבהיר אז כי הצגת תעודת השגחה מגורם שאינו הרבנות הראשית אינה מהווה הפרה של הוראות חוק איסור הונאה בכשרות - ולכן לא יוטלו קנסות במקרה זה. בכך למעשה הצהיר וינשטיין כי עמדת המדינה היא שניתן לטעון לכשרות, גם אם אינה של הרבנות.
בחודש יולי 2015 אישרה ועדת השרים בקריאה טרומית את חוק הכשרות, החוק שמותיר את הרבנות הראשית כמוסמכת הבלעדית להענקת כשרויות. משמעות החוק היא שכל בית עסק שיכנה עצמו "כשר" ללא הפיקוח של הרבנות, צפוי לקבל קנס. החוק החדש עורר זעם רב בקרב בעלי המסעדות.
ההצעה שהגישו הסיעות החרדיות נועדה לחזק את מונופול הרבנות הראשית בתחום הכשרות. "אני שמח שהחוק עבר ובכך הצלחנו לשמור על מעמד הרבנות וגם להמשיך ולהוריד את יוקר המחייה", אמר אז השר דרעי.