נ', אחת מהנשים שהעידו בתחקיר "עובדה" וטענו כי השר המנוח רחבעם זאבי ז"ל תקף אותן מינית, הסבירה הבוקר (ראשון) בריאיון לתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך ברשת ב' מדוע שתקה כל השנים ומה היא חושבת על הביקורת שמשמיעה משפחת זאבי. "אם לא היה קיים מפעל ההנצחה הייתי שותקת עד הקבר", אמרה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בעקבות הסערה שפרצה עוד לפני שידור התחקיר הסבירה נ' כי גם לאחר הרצח של זאבי בידי מחבלים פלסטינים היא החליטה להמשיך לשתוק ולא לספר את מה שעבר עליה. "יש לו הרבה זכויות בארץ הזו, וזה בכלל לא עניין של ימין ושמאל. הרצח שלו היה רצח מתועב של מחבל", אמרה בריאיון.
"אני חושבת שלא מגיע למשפחה הזאת את כל מסע הייסורים הזה, ואני בטוחה שחלק מהדברים הם לא ידעו", הוסיפה. "לאישה וילדים ונכדים לשמוע את הדברים האלה על בן אדם שנחשב לגיבור ישראל, זה באמת דבר מאד קשה. אבל ברגע שהתחילה ההנצחה, זה עצבן אותי ברמות שלא יכולתי יותר לשתוק".
נ' התייחסה גם לטענות לפיהן הנורמות המקובלות באותן שנים אפשרו להתעלם מחלק מהמעשים המתוארים בתחקיר: "תרבות של אונס ושל ניסיון אונס בחיים לא הייתה, גם לא אז, ומי שמנסה לטעון היום ככה, זה פשוט לא נכון, זה מעולם לא היה בנורמה".
"צריך להפריד בין הנורמות של הטרדות לבין מקרים של אונס", הוסיפה נ'. "מקרים כאלה אם היו קורים אני בתור קצינה הייתי הולכת ישר למשטרה. אונס תמיד היה מחוץ לקונצנזוס. היו חיזורים בוטים, אבל אונס היה מעבר לקו האדום גם אז".
"כועסת על עצמי ששתקתי"
נ' ענתה גם על השאלה מדוע בחרה לחשוף את המעשים בעת הזאת. "אם לא היה עניין ההנצחה הייתי שותקת עד הקבר", אמרה. "הבנתי שהוא היה בן אדם בלי עכבות מוסריות, מכל בחינה. אני כועסת על עצמי ששתקתי ובשבילי זה איזשהו תיקון וסגירת מעגל, לתת קול לאישה שהייתי אז שלא יכולה הייתה לדבר והיום יכולה".
לדבריה, "ההנצחה כל כך מרגיזה אותי, שמנציחים דמות כזאת. לכל אחד יש חולשות, אבל זה לא הגיע לא להתחברות עם עולם תחתון, לא לנהנתנות כל כך נוראית ולא לבוטות מינית כמו שהייתה".