כל מנהל זוטר יודע שכדי להצליח צריך לקבוע יעדים לעתיד. אבל אלה שמנהלים את מדינת ישראל, הפוליטיקאים, כמעט ולא מצליחים לראות קדימה מעבר ליום הבחירות הבא. אז לרגל יום העצמאות ה-68 פנינו למי שקביעת יעדים היא מלאכתם - מנכ"לים ואנשי עסקים שעומדים בראש חברות, רובן גדולות ומצליחות גם מחוץ לישראל. המשימה הייתה פשוטה - הציבו יעדים אפשריים למדינת ישראל בעוד 68 שנה מהיום. התוצאות לפניכם.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
מקסין פסברג - מנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית
• ישראל תחיה בשלום עם שכנותיה והאזור שלנו יהיה מופת לדו קיום מדיני וכלכלי בין עמים לעולם כולו - ברוב המדינות, הסחר המשמעותי ביותר הוא עם השכנים. ישראל היום מבודדת ואין לה את האפשרות הזו. אני מייחלת לעתיד בו נוכל קודם כל לפתור את הבעיות מבית, ואז לייצר שלום אזורי ולקיים מסחר עם כל ארצות ערב שמסביבנו.
• ישראל תשכיל לעשות את ההשקעות הנדרשות כדי שעולם הטכנולוגיה יתפתח וישמש כבסיס איתן לצמיחה כלכלית וחברתית - צריך להשקיע בילדים, לעודד אותם ללמוד מקצועות טכנולוגים ומדעיים, לעודד סקרנות והצטיינות - כדי שהם יוכלו להתמודד עם התחרות בעידן הטכנולוגי העתידי.
• המשק הישראלי יושתת על שיתוף של כל האוכלוסיות והמגדרים - צריך להפסיק להתעסק בשאלה למה צריך נשים, או ערבים, או חרדים והאם זה טוב או כלכלי? אין לנו סיכוי לעלות על הגל של הצמיחה הכלכלית אם נמשיך לספור על יד אחת כמה ערבים יש בהייטק. כולם יחד צריכים לקבל את העידוד והגיבוי גם מהבית, גם מהחברה, גם מהאוניברסיטאות וגם מהמדינה.
• לעדכן את החלום הציוני - העבר המפואר שהיה לנו עד היום, עם עשרות זוכי פרסי נובל ומאות הפטנטים, לא יימשך לעד אם נפסיק להעלות על נס את המאמץ, המחשבה והחתירה למצוינות ולהישגים שהם לא רק חומריים. ציונות מודרנית היא להציב יעדים ולעמוד באתגרים, לקחת על עצמנו אחריות ולמנף את היכולת שלנו להמציא פה דברים פורצי דרך.
ציון בלס - מנכ"ל חברת המזון שטראוס
• מחיקת המושג "פריפריה" - זהו היעד החשוב ביותר לישראל בעשורים הבאים. בפרמטרים בינלאומיים, המושג "פריפרייה" בכלל לא היה נחשב ככזה בהינתן המרחק מקצה לקצה של המדינה למרכזה.
• הגדלת התעסוקה בפריפריה - לא יהיה ניתן לפתור את בעיות התעסוקה בישראל מבלי לשנות באופן ממשי את אפשרויות התעסוקה בפריפריה. הממשלה צריכה לשנות את המצב הזה ברמה דו ספרתית בתוך עשור, אחרת האופק התעסוקתי של המדינה יהיה לוט בערפל.
• שינוי בתשתיות התחבורה אל הפריפריה וממנה - הממשלה חייבת להבטיח שבתוך עשור לכל נקודה בפריפריה יהיה ערוץ תחבורה מרכזי ותדיר ברמה יומית.
• שיפור איכות החיים בפריפריה - הצפון והדרום משופעים באנשים נהדרים, מסוג השכנים שכל אחד ואחת יכולים לאחל לעצמם. צריך להבטיח שתוך עשור, יישובי הצפון והדרום ישופעו במערכות חינוך מתקדמות ואיכותיות במרחק של עד 15 קילומטרים מכל יישוב קטן או בינוני. כך הפריון הלאומי יגדל, התפוקה תעלה, וחשוב מכך - הפער הבלתי מתקבל על הדעת בין אזורי הארץ יימחק.
68 הראשונות של המדינה הוכיחו שלעיתים לא דרושים אירועים גדולים מדי כדי להסיט תקציבי עתק מיעדים חשובים ליעדים אחרים, ביטחוניים ואחרים. זו בוודאי לא הדרך לייצר שינוי. מחויבות אישית של ממשלות, משרדים מקצועיים ורשויות מתאימות לא יכולה להיות עניין של קדנציה, של שמאל או של ימין. ניהול אפקטיבי הוא ניהול שמבטיח שהרוח הנושבת לא גורמת לחישוב מסלול מחדש.
רן מידן - מנכ"ל נטפים, חברת טכנולוגיית ההשקייה בטפטוף
• צמיחה כלכלית - ניתן להאיץ את קצב הצמיחה בין היתר באמצעות חיזוק ובניית חברות גדולות עתירות ייצוא, העלאת רמת הפריון לעובד במשק באמצעות השקעה בהון האנושי ומינוף טכנולוגיות מתקדמות.
• עידוד חדשנות והובלה טכנולוגית - ישראל נחשבת, במידה רבה של צדק, ל"סטארט אפ ניישן". זהו אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים הגדולים שלנו. לכן חשוב לבסס את מעמדה כחוד החנית הטכנולוגי ולקחת תפקיד מוביל בעיצוב "המחר" העולמי שיבוסס על טכנולוגיות חדשניות כדוגמת אוטומציה, IOT ("האינטרנט של הדברים"), בינה מלאכותית ועוד.
• צמצום פערים חברתיים - חשוב להעצים את השכבות החלשות ולחזק את הפריפריה במטרה לצמצם את הפערים החברתיים והכלכליים הקיימים כיום. ניתן לעשות זאת באמצעות השקעה בחינוך, פיתוח תעשייה ויצירת מקומות עבודה, בניית תשתיות ושיפור איכות החיים. זה צו השעה.
• קיימות ואיכות סביבה - שמירה על איכות הסביבה היא הדרך שלנו לשמור על העולם בו אנו חיים ולהותיר אחרינו עולם טוב יותר לצאצאינו. זו כמובן מטרה בינלאומית, אך ברמה הלאומית, ב"חלקת האלוהים הקטנה והמגוונת שלנו", עלינו לבנות תכנית ארוכת טווח לשמירה על משאבי הטבע ואיכות הסביבה.
• שלום עם המדינות השכנות - השגת שלום עם כל שכנינו בעולם הוא יעד קשה להגשה, אך כזה שחשיבותו ברורה. במידה ויושג, ישתפר המצב הביטחוני, הכלכלי והחברתי של אזרחי ישראל.
רון אילון – מנכל yes
בחרתי להציב יעדים כבר לחמש השנים הקרובות:
• חינוך - הכפלת בוגרי 5 יחידות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביטול 3 יחידות מתמטיקה. הכפלת מספר המהנדסים ובוגרי מדעי המחשב על מנת ליצור שינוי ממשי בידע ובמיומנויות של ההון האנושי תוך מתן מלגות לאוכלוסיות מוחלשות בחינוך.
• כלכלה - מלחמה בהון השחור והקטנת נטל המס על ידי מעבר לתשלום דיגיטלי מעל סכום של 200 שקלים, מעבר לדיווח אישי למס הכנסה והטלת מע"מ אפס על פירות וירקות.
• ביטחון - העלאת התמ"ג ברצועת עזה ב-100% וב-30% ביהודה ושמרון על מנת ליצור מעמד ביניים בקרב הפלסטינים.
• חברה - העלאת שכר המינימום בהדרגה ב- 20%, שיפור מעמד וזכויות העובד בחקיקה ראשית ושוויונית (הגנה תעסוקתית, חופשות ומחלה, תנאים סוציאליים וכו') וצמצום כוחם של ארגוני העובדים וההסכמים הקיבוציים.
• ציונות - העלאת חצי מיליון עולים לכל הפחות.
• ביטחון אישי - שיפור משמעותי במשטרה, הן בכוח האדם והן בטכנולוגיה, למלחמה בפשיעה ובשחיתות בצד חיזוק משמעותי בגופי הביקורת: חיזוק המחלקה לחקירות שוטרים וביקורת עצמאית על הפרקליטות.
ד"ר אודי דאהן - מנכ"ל UBS Wealth Management Israel
• פרויקט "כל הארץ" - ישראל הפכה להיות מרוכזת מדי במרכז, סביב תל אביב. זו אינה תופעה שמוזרה גם במדינות אחרות בעולם, אלא שאצלנו היא הוקצנה לממדים אחרים. כמובן שאנו עושים הרבה מאוד כדי לשפר את התחבורה במטרה להנגיש את מרכז הארץ גם לפריפריה, אבל בהסתכלות של 60 שנה ויותר קדימה, צריך להפוך גם את הפריפריה למרכז.
• הקמת משרד פרויקטים מיוחדים - אני ממליץ בחום לראש הממשלה להקים משרד פרויקטים מיוחדים ולתת לשר שינהל אותו מנדט רוחבי לטפל בבעיות שוטפות ואקוטיות במדינה. השרים עצמם במשרדים בדרך כלל מטפלים בבעיות עמוקות יותר, אך ישנם צווארי בקבוק במדינה שלנו הכוללים המון בעיות קטנות ולעיתים בירוקרטיות שמתסכלות מאוד את הציבור. אלו יכולות להיפתר על ידי משרד שכזה. סוג של "סיירת מטכ"ל" בתוך הממשלה שאחראי להזיז דברים קטנים קדימה במהירות.
• הגדלת צריכת תרבות הפנאי - במדינת ישראל יש שחיקה של ההון האנושי. אנו נוטים לא לכבד את הזמן הפנוי שלנו ורוב השכירים בישראל עובדים יותר קשה מהקולגות שלהם במדינות המפותחות. יכולים להיות מספר פתרונות עתידיים לכך, כגון מעבר ל-4 וחצי ימי עבודה בשבוע או יום-יומיים של עבודה מהבית. בנוסף ניתן להגדיל את ימי החופש בחוק כך שההורים בישראל גם יוכלו להתמודד עם חופשות החגים והקיץ של הילדים.
• מדינה אחת - עם אחד - לא במובן הפוליטי של המילה אלא בהיבט החברתי. ישראל היא מקום נפלא של קיבוץ גלויות ושל תרבויות, אבל יש לנו בהחלט מקום לשיפור בקבלה של העניין ובמעבר מציניות לאחדות. הייתי מייצר צוותי התנדבות שיפעיל פרויקטים לילדים מכל הארץ לאורך כל השנה ולאורך כל שנות בית הספר. כדי שנכיר, נכבד ונאהב את כל מה שעושה את המדינה הזאת שלמה. אין שום סיבה שילדינו יפגשו את העם שלהם רק כשהם מתגייסים לצבא.
יוס שירן - מנכ"ל אבן קיסר, יצרנית משטחי הקוורץ
• יעד "התורה" - יש להציב שני יעדים ניתנים לכימות: הצטיינות עולמית והובלה בבתי הספר והאוניברסיטאות והעמקת החינוך והנגשתו באופן שוויוני לכל האוכלוסייה. עלינו להפוך את החינוך מאבן יסוד לאבן שואבת - שילדינו יאהבו ללמוד, יפתחו סקרנות ועניין.
• יעד ה"עבודה" - שנים קראנו סיפורים של "עם הספר אוחז בחרב", אך כיום הספר הוא החרב: ההובלה הכלכלית מושתתת על ידע וטכנולוגיה המשנים בקצב גובר את פני האנושות. עלינו להעמיד את ישראל כחממה לפיתוח תעשיית הייטק כמו גם להצלחתן של תעשיות מסורתיות המהוות באופיין גשר בין שכבות האוכלוסייה השונות.
• יעד "גמילות החסדים" - האתגר שלנו הוא ליצור חברה שחזונה יהיה "ואהבת לרעך כמוך", חברה פתוחה, המעניקה שוויון הזדמנויות, מגנה על האוכלוסיות החלשות, תרבותית, סובלנית לשונה, הטרוגנית, מוסרית והוגנת. המדדים ליעד זה יכללו הצטיינות לפי מדד ג'יני (המודד אי שוויון בחלוקת הכנסות), ולצידו מדד לניטור תחושות הציבור ביחס למידת הסולידריות וההוגנות השורה אצלנו על פני זמן.
ניר זוהר - נשיא חברת Wix, חברה לבניית אתרי אינטרנט
• צמצום פערים פיזיים וחברתיים בין פריפריה למרכז - המרחקים הקצרים בין פריפריה ומרכז והשינויים הטכנולוגיים יכולים לצמצם פערים באופן משמעותי. יעד מרכזי שהייתי מציב הוא לבנות מערכות תחבורה ותקשורת שיסייעו לייצר תנועה יעילה בין פריפריה למרכזי התעסוקה.
• הקניית השכלה טכנולוגית מגיל צעיר - מודל בר קיימא של ה"סטארט אפ ניישן" מתבסס על כוח אדם איכותי לאורך שנים. התעשייה, כבר היום, סובלת מחוסר בכוח אדם מוכשר ואיכותי. השכלה טכנולוגית היא שפת מחשבה וכתיבה לכל דבר, וככזו, היא צריכה להיות חלק מתכנית הלימודים מגיל צעיר ככל האפשר, לדעתי אפילו מכיתה ג'.
• אקדמיה למקצועות ההייטק - ההייטק אינו זקוק רק למפתחים ומהנדסים. הוא זקוק גם למעצבים, אנשי חוויית משתמש, מומחים לשיווק דיגיטלי ועוד. על המדינה להקים יחד עם תעשיית ההייטק בית ספר למקצועות ההייטק שיהיה מכוון תעסוקה ותעשייה ויהיה הבסיס להקמת מיזמים וחברות חדשות בדומה למגמה ביחידות הטכנולוגיות בצבא.
• גניבת מוחות - השיח בישראל כיום סובב בעיקר סביב בריחת מוחות, במקום לנצל את הגלובליות לטובתנו ולהביא את המוחות הטובים בעולם אל ישראל. המדינה צריכה לבנות מערכת תמריצים למשיכת טאלנטים מובילים מרחבי העולם, לא רק תושבים חוזרים אלא כישרונות מכל רחבי הגלובוס.
• שירות לאומי לכולם - הבסיס שחונכתי עליו הוא שכל אחד ואחד צריך לתרום לחברה בישראל כמיטב יכולתו, דבר שמחזק את השותפות, האמון והיחסים בחברה הישראלית. הצבא יהיה ויישאר אפשרות מובילה, לצד אפשרויות נוספות לשרת את החברה בישראל בבתי חולים, בבתי הספר, בארגונים חברתיים ועוד.
אמיר איל - יו"ר קבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים
• יותר רכבות - הקמת מסילות רכבת בגליל ובנגב. רישות המדינה ברכבות ממטולה ועד אילת.
• התרחבות לים - בניית איים מלאכותיים גדולים בים התיכון הרדוד יחסית, אל מול תל אביב, אשדוד וחיפה.
• הגדלת הצמיחה והתעסוקה - הורדת מס ההכנסה ועידוד הייצור בארץ על ידי יצירת אזורי סחר מועדפים לחברות זרות בגליל ובנגב שיעסיקו כמויות משמעותיות של עובדים.
• הקמת ערים חדשות - הקמת 10 ערים בנגב וחמש בגליל תוך רתימת קרנות הפנסיה למימונן עם הבטחת תשואה משכר דירה וקרקע בחינם.
ד"ר ערן פריבמן - מנכ"ל עמותת SpaceIL הפועלת להנחית חללית ישראלית על הירח
כדי שנמשיך להיות "אומת הסטארט-אפ", ישראל חייבת לטפח את הדור הבא של המהנדסים והמדענים שלה ולעודד את הצעירים לבחור בלימודי מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. ספציפית, תעשיית החלל היא הדבר הבא ויש לישראל פוטנציאל גם לעסוק בחקר החלל העמוק ולא רק בחלל הקרוב.
הדרך להשגת היעדים הללו היא קידום החינוך בתחומי המדעים בבתי הספר באמצעים יצירתיים ולא קונבנציונליים שיציתו את הדמיון של הדור הצעיר ויעוררו בו השראה. ("מדע = אתגר למוח האנושי וחקר הלא נודע"). יש להקצות משאבים לפיתוח תעשיית חלל ישראלית שעשויה לשמש ענף יצוא חדש ומצליח.
