הקדשה דהויה שנמצאה על ספר בספרייה של אוניברסיטת חיפה, הובילה לפיענוח גורלו המר של אחד מיהודי גרמניה ולהעברת השריד האחרון שנותר ממנו לאחר השואה לקרובי משפחתו ששרדו את השואה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ראשיתה של העלילה, שנראה כאילו נלקחה מספר בילוש, הוא בין מדפי הספרייה של אוניברסיטת חיפה, שם שכב לו במשך שנים מילון עברי-גרמני קטן. איש לא ייחס לספר חשיבות רבה, איש לא העלה על דעתו שאותו ספר בכריכה דהויה צופן בתוכו מזכרת רחוקה.
במסגרת מיון שגרתי שנערך בספרייה לאחרונה, לכד הספר את עינו של הספרן רון אלתר. כשעיין במילון זיהה הספרן הקדשה קצרה שנכתבה בדיו שחורה בכתב יד בעברית. השורות הספורות שלא נתנו לאלתר מנוח, הפכו במהרה לנקודת המוצא במסע החיפוש אחר בני משפחתו של הכותב:
"לחברי היקר ולרעיתו הנכבדה,
ליום כלולות הכסף
מאת ידידם מוקירם
ישראל קושלנד
ברלין, ט'ו אדר פ' תר-צח"
"איננו יודעים אם המילון הגיע כחלק מאוסף שהעניק תורם או כספר בודד, הוא כנראה שכב שם שנים", מספר אלתר. "הרבה פעמים אנו מוצאים הקדשות בין דפי הספרים, אך הפעם יכולתי למקם את זה. כשראיתי פתאום את הכיתוב 'ברלין 1938' הבנתי שזה יקר למישהו. הערך שלו כמילון בספרייה קטן יחסית אבל - חשבתי בלבי - אם רק נמצא קרוב משפחה ונשיב לו את הספר, זה יהיה בעל משמעות רבה עבורו".
גורלו המסתורי של ישראל קושלנד
מאותו הרגע שב השם ישראל קושלנד לצוץ במחשבותיו של הספרן, שכלל לא ידע מי היה והאם שרד את השואה. "התחלתי להקיש בגוגל בלועזית את השם 'קושלנד' בכל מיני אפשרויות, עד שמצאתי את האיות הנכון: Israel Koschland", משחזר אלתר. "התוצאות הובילו אותי לאתר שבו רשימה ארוכה של שמות יהודים שנכללו בשילוחים שבוצעו אל וממחנות הריכוז. ביניהם הופיע פעמיים שמו של ישראל קושלנד".
כיוון שההקדשה נכתבה לרגל חתונת כסף, הניח אלתר כי נמענה היה כבן 50 בזמנה. תיאורו בכתוב כ-"חבר יקר", הובילה את הספרן להניח כי גם קושלנד עצמו היה בן אותו הגיל. בשלב הבא חיפש אלתר את השם במאגר הראשי של שמות קורבנות השואה של "יד ושם", שם אכן מצא אזכורים ממקורות שונים על יהודי בשם ישראל קושלנד שהיה בגיל המתאים. עוד גילו המקורות כי אותו ישראל קושלנד נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ בתאריך 30 באוקטובר 1942 ובו נרצח.
"התקשרתי למוקד המידע של 'יד ושם' וביקשתי לבדוק אם מי מקרובי משפחתו מילא דפי עד על אדם בשם ישראל קושלנד יליד 1888, אך לצערי החיפוש לא הניב דבר", מספר אלתר. בהמשך, ייעצו שם לספרן לנסות ולאתר את השם במאגרי הטלפונים, שכן הוא אינו נפוץ. הניסיון הזה הניב לאלתר כ-10 תוצאות, שהובילו לתפנית במסע החיפושים שלו.
לפני מספר שבועות צלצל הטלפון בביתו של ויקטור קושלנד בן ה-90 בפתח תקווה. "ביקשו לשוחח איתי מהאוניברסיטה בחיפה, ולא הבנתי כל כך במה מדובר", מספר קושלנד. "אבי הוא אכן ישראל קושלנד, אך הוא עזב את גרמניה לברזיל בשנת 1936. בגיל 12 הצטרפתי אליו מגרמניה יחד עם אחי ועם אמי, וכך למעשה ניצלנו".
במהלך השיחה שקיימו השניים התברר, כי במשפחת קושלנד דאז היו שני בני דודים בשם "ישראל"; האחד הצליח להימלט לברזיל, בעוד שהאחר נספה באירופה. הגילוי הזה הוביל למפגש מרגש שתיאמו השניים, ובמהלכו העניק אלתר לקושלנד את השריד האחרון שנותר מבן משפחתו המנוח. "זה היה מאוד מרגש, משום שאבי לא נהג לדבר על בני משפחתו שנשארו מאחור", סיפר קושלנד. "כמעט ולא ידעתי עליהם דבר. יש לי שאלות על משפחתי אך לצערי עדיין נותרתי בלי תשובות. זו מזכרת מהמשפחה שמעולם לא הכרתי".