הכניסה למועדון - לא לבני העדה? לפני כשבועיים, יממה לאחר תחילת המחאה, שידרנו תחקיר כואב על הגזענות הסמויה והאפלייה שסופגים בני העדה האתיופית בחיפושים אחר דירה ובשוק העבודה. הפעם ביקשנו לבדוק סוגייה בוערת וכואבת שמציקה לצעירי העדה – הסלקציה בכניסה למועדוני הבילוי, שמותירה רבים מהם מחוץ למתחם הבילוי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ג'רמי, יוצא יחידה מובחרת ששירת במשטרה, יצא לשטח מצויד במצלמה. במקום לשמוע מוזיקה ולשתות, במועדון אחד אמרו לו: "אין מקום, נשמה". בשני - הבהירו לו שהכניסה הוגבלה לנערים בלבד ובשלישי - שהכניסה למוזמנים בלבד. אלא שבליינים אחרים ממוצא אחר נכנסו בזמן שג'רמי המתין בחוץ.
אחד המבלים המליץ לג'רמי להגיש תביעה, ("אני לומד משפטים, אתה יכול לעשות אחלה של כסף שתדע לך"), אבל גאווה פגועה אי אפשר לתמחר – ג'רמי רק רצה לבלות, כמו כל אלה שחלפו על פניו בדרך לבר.
"הייתי בשמונה מועדונים, בשבעה לא הכניסו אותי ובאחד כן", מסכם ג'רמי. "אני עדיין אזרח סוג' ז'. אפילו סלקציה של מועדון אני לא עובר. זאת תחושה שהיא קשה. אני לא רוצה לחלום, אבל כואב לי לראות את הילדים הקטנים האלה שאין להם עתיד, אין להם תקווה".
"יש לנו את המועדונים שלנו"
בשנים האחרונות הפוליטיקלי קורקט ניצח - הגזענות ירדה למחתרת ונמצאת מתחת לפני השטח. מי שמפלה לרוב מדבר בנימוס ולא מקלל, אך משתמש בעיקר במילה "לא" - אין מקום במועדון, לא מחפשים כרגע עובדים והדירה לא בשבילך. וכשזה קורה בני העדה ממתינים לעיתים בשקט, לעיתים בזעם, מאחורי הגדרות וממשיכים לנסות להיכנס בשערי המועדון הסגור של החברה הישראלית.
"אני בן אדם, את הצבע שלי אי אפשר להסיר", אומר ג'רמי. "זה שאני כהה עור זה לא עונש, זו גאווה. אף אחד לא ייקח את זה ממני. אולי בעבר רציתי להיות לבן, אבל הייתי ילד. אני אעשה הכל בשביל שהתופעה הזאת תיעלם".
משה, צעיר אחר ממוצא אתיופי, לא הצליח להיכנס לאחד המועדונים המפורסמים בתל אביב - לאחר שדרשו הודעת סמס שתאר את כניסתו. "הסתכלו עליי מוזר, מה אני עושה שם?", סיפר משה. "ראיתי שבאו אנשים ונכנסו, והיא לא מכירה אותם".
אם לפני שנתיים משה עוד הקליט שיר אופטימי וקיווה להשתלב בחברה הישראלית, כעת הוא הקליט את השיר מחדש בתקווה לבנות קהילה עצמאית ובלתי תלויה. "האתיופים הם האחים שלי", אמר. "יש לנו את המועדונים שלנו. גם אם מלוכלך שם, יש שם את כל האהבה שבעולם".
דרושים, אבל לא כולם
האפליה לא נעצרת בשערי המועדון: שלחנו תחקירן ממוצא אשכנזי ותחקירן ממוצא אתיופי לאותם עסקים ומוקדי בילוי על מנת לראות אילו תגובות הם מקבלים. כשהתחקירן האשכנזי ביקש להתקבל לעבודה במכירת בגדים בקניון עזריאלי, ולאחר ריאיון קצר הודיעו לו שיחזרו אליו במהרה – למרות שאין לו נסיון קודם בתחום.
לעומתו דסה, ישראלי בן העדה האתיופית, נענה בשלילה כשהלך לבקש את אותה עבודה בדיוק. "כרגע לא מחפשים עובדים", אמרה לו המוכרת, למרות קיומו של שלט "דרושים עובדים" מחוץ לחנות. השלט לא מבדיל בין דת, גזע ומין – אך מתברר שהעובדים הופקדו על המלאכה הזו.
גם בחנות החליפות "פולגת" קיבל התחקירן בהיר העור סימנים חיוביים למרות הנסיון המועט, אך דסה וחברו קובי שמעו רק סירוב והעובדים התעקשו שהחנות לא מחפשת דרושים.
תגובות
חברת ים טופ פאשן בע"מ, יבואנית McGregor לישראל, מסרה בתגובה: "השלט 'דרושים עובדים' תלוי על דרך קבע בחלון גם בתקופות שבהן אין לנו צורך בגיוס עובדים. איננו מפלים אף אדם משום סיבה שהיא ובטח שלא בשל צבע עורו".
מרשת מקס מורטי נמסר בתגובה: "הרשת מעסיקה עובדים מכל המגזרים והעדות הקיימות במדינת ישראל. אנו מתנצלים מעומק הלב על תשובתו של המוכר בחנות ומבקשים להדגיש כי לא הייתה לו כל סמכות לענות כפי שענה ובשום פנים ואופן אין מדובר במדיניות הרשת".
מישרוטל נמסר בתגובה: "ישרוטל מעסיקה מאז ומעולם עובדים מכל המינים ומכל הגזעים, ללא הבדל וללא שיקול של צבע עורם".