אם תשאלו את מעריצי הצמח הקוצני עכובית הגלגל, או בפשטות - העכוב - מדובר בפלא של הטבע: גם מעדן קולינרי וגם בעל סגולות טבעיות - מחיזוק המערכת החיסונית ועד לריפוי סרטן. אבל מעדן - וקוץ בו: המדינה הכריזה על הצמח הזה כמוגן ואסור לקטיפה. יגאל מוסקו נסע לרמת הגולן ושמע מהתושבים על המלחמה שמסעירה שם את הרוחות, המלחמה על העכוב.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
לפני חודש, חטף אחד הקוטפים אקדח מפקח, ולאחר מכן נלכד והוא עצור עד תום ההליכים. "היה לנו מקרה של שניים שנכנסו לקטוף בתוך שדה מוקשים, המרדף אחרי העכוב זה בהלה אדירה", מספר אוריה וזאנה, פקח במרכז הגולן.
בעבר, כל משפחה הייתה מלקטת לעצמה אבל מאז שהוכרז לא חוקי הקטיף עבר למסחרי, וככה עובדת השיטה: שב"חים מדרום הר חברון קוטפים את העכוב באזור לכיש תמורת חמישה שקלים לקילו, והמעסיקים הבדואים שלהם מוכרים את הסחורה, הפעם כבר ב-50 שקלים לקילו. רוב הקוטפים ברמת הגולן מגיעים מהכפר עראבה שליד כרמיאל.
סמיר, אחד מתושבי המקום, מספר: "זה כסף מעולה אבל זו גם התמכרות. אני אוהב לנסוע בבוקר מוקדם, להסתובב ביערות של רמת הגולן, מקומות יפים, אז למה לא? גם להתפרנס, גם לעשות פרינציפ במדינת ישראל וגם שאנשים יאכלו עכוב".
ואסמה מוסיפה: "גם אם יציבו 100 מכ"מים וגם אם יצפו עליי בדרכים ואפילו אם יצליחו לתפוס אותי ויעצרו אותי עד שקיעת החמה, אשב כל יום בעקשנות ועל אפם ועל חמתם לא אחדול".
ב-2005 נכנס העכוב לרשימת הצמחים המוגנים, העונש על קטיפתו - עד שלוש שנות מאסר, אבל הוא מומר בדרך כלל לקנס. "האקולוגים ברשות הטבע והגנים עשו מחקר והבינו שצריך להגן על הצמח הזה בגלל הקטיף המסיבי שהוא עבר הרבה מאוד שנים אחורה", מסביר גל אריאלי, סגן מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.
אבל לטענת מייסה דאו, מוסיקאית ושחקנית, האיסור לקטוף עכוב לא נולד באמת ממניעים של שמירת טבע: "לוקחים ממני זכות עיקרית, זאת זכות של לאכול את האוכל שבתרבות שלי כבר אלפי שנים. זה לא צמח שיכול להיות בסכנת הכחדה, זה גדל בבר בכמויות".