בר שביט, בת 24 מנשר לוקה בשיתוק מוחין, אך היא לא מאפשרת למגבלה שלה למנוע ממנה להגשים חלומות. אחרי שסיימה את לימודי התואר הראשון היא החליטה להגשים חלום נוסף - לצאת לטיול הגדול. מי שסייעה לה להגשים את החלום היא יובל מהרל בת ה-24 מאלון הגליל. בשיחה עם החדשות Online הן מספרות על החוויה המרגשת שלהן יחד, על הקשיים והדרכים שמצאו להתגבר עליהם.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
שביט ומהרל לא הכירו קודם לכן, אבל ההורים שלהן כן. אמא של מהרל סיפרה לה לפני שנה על החלום של בת גילה, והיא החליטה להרים טלפון. מהרל מספרת ששביט שבתה את לבה כשסיפרה לה שהיא רוצה לטייל באוסטרליה ובניו זילנד הרחוקות ושהיא לא נותנת למגבלה שלה לשלוט בה. "אני נמסתי כשהיא אמרה את המשפט הזה", סיפרה מהרל. "ועם כל הפחדים הסכמתי".
במשך מספר חודשים הן נפגשו על מנת להכיר אחת את השנייה טוב יותר. שביט הפכה עבור מהרל למקור השראה. לפני חודשיים הן ארזו מזוודות ויצאו לטיול מאתגר ומיוחד שאת רובו מממנת שביט מכסף שחסכה.
התחנה הראשונה הייתה אוסטרליה ובימים אלה הן מבלות בניו זילנד. שביט מספרת שהיא לא מוותרת על אף חוויה - טרקים של הליכה, שחייה בים ואטרקציות רבות נוספות. לאורך כל הזמן והחוויות מהרל מלווה אותה כשהיא נעזרת בהליכון או הולכת איתה יד ביד. בין הפסקת כדי להסדיר את הנשימה לשקט מיוחד שאוצר רגעים - הן מדברות על החיים, על עצמן, ועל החווייה שהן בחרו לעבור יחד.
באחד הימים עלתה שביט על מטוס. היא ירדה ממנו לא דרך מדרגות, וגם לא דרך שרוול שדה התעופה, אלא בצניחה חופשית עם מדריך צמוד. על כפות ידיה רשמה בטוש - "השמיים הם לא הגבול".
"בר פשוט לוחמת"
"אם יש לי חלום אני מחפשת דרכים להגשים אותו", סיפרה שביט. "לפני שנה וחצי התחלתי לחשוב איך אני יכולה להגשים את החלום של הטיול הגדול מתוך הבנה שאני צריכה עזרה ולא יכולה לעשות את זה לבד - והנה אני ויובל מטיילות ביחד כבר חודשיים".
שביט סיפרה איך במהלך הטיול היא לומדת להכיר את עצמה מחדש, ולהכיר את הכוחות שלה. "אני מנסה לחוות משהו אחר מכל מה שחוויתי עד כה בחיים שלי", היא מסבירה. "אני לומדת שאני יכולה לעשות הכל, להביא את עצמי באופן שונה לעולם וליצור קשרים עם אנשים חדשים בצורה שלא ידעתי על עצמי שאני יכולה".
מהרל מספרת שהיא מאושרת מכל רגע בטיול עם שביט. "היה לי ברור שהחוויה הזו תהיה בית ספר אחד גדול, אבל לא יכולתי להבין עד כמה", אמרה. "לראות את העולם דרך עיניים של בן אדם עם מגבלה זה לא תמיד פשוט. זה להתמודד כל הזמן עם מבטים של אנשים שלאו דווקא מתכוונים להפריע, אבל פשוט לא מצליחים להסתיר את הפרצוף המופתע כשהם רואים במסלול בתוך יער באמצע שום מקום בחורה עם הליכון".
מהרל גם לומדת מהמסע הזה על עצמה. "זה אומר להתמודד עם סיטואציות חברתיות בצורה שונה מכל מה שהכרתי לפני זה, וכמו כולם, זה לפעמים להתאכזב ולפעמים לצאת מנצחים מהסיטואציות האלה", היא הסבירה. "דרך העיניים של בר אני לומדת שאני מי שאני, וככה זה טוב. אבל הפעם באמת. ולא כי זה נשמע יפה. מסתכלים? שיסתכלו. מדברים? שידברו".