שש שנים אחרי שכמעט איבד את חייו בגבול הרצועה, סרן (במילואים) זיו שילון החליט שהוא לא מוותר והחליט להתמודד באחת מתחרויות הסיבולת הקשות שיש בעולם - טריאתלון "איש הברזל". מעטים האנשים שיכולים לעשות אותה עם גוף בריא ושלם, אבל שילון, עם 100% נכות, עמד ביעד שהציב לעצמו והוכיח לכולם שאין דבר העומד בפני הדבקות במשימה.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
שילון הוא לא אחד מהמתייאשים, ולפעמים נדמה כי בלי איזה אתגר - הוא לא יעשה דבר. אחרי שש שנים של התמודדות עם הפציעה שבה איבד את ידו השמאלית, האתגרים במחלקת השיקום ו-17 הניתוחים שעבר - הוא החליט לנסוע לאריזונה בארה"ב. המשימה: ארבעה קילומטרים של שחייה, 180 קילומטרים של רכיבת אופניים ולקינוח - ריצת מרתון של 42 קילומטרים.
שילון העיד כי בהתחלה רופאיו היו די סקפטיים ולא האמינו כי יעמוד ביעד שהציב לעצמו, אבל הוא לא ויתר, ובמשך שנה וחצי לא נטש את הדרך, הקפיד להתאמן, ולרגע הוא לא פקפק ביכולתו לסיים את התחרות. "התחלתי את המסע הזה כמ"פ לוחם בחטיבת גבעתי, ואני הולך לנצח אותו כמ"פ לוחם בחטיבת גבעתי", אמר שילון. בשל האימונים הקשים, שילון אף נאלץ להתאשפז פעמיים.
שילון שחזר את הרגע שבו התפוצץ מטען החבלה שכמעט הרג אותו כששירת בגבול הרצועה, וסיפר כיצד קם מתוך שלולית של דם והחל לרוץ, על סף אובדן ההכרה - 250 מטרים בחזרה לחייליו.
לטענתו, כשהוא רץ הוא חוזר לרגעים האלה ומשם הוא שואב את הכוחות להמשיך: "אמרתי לעצמי שאם לרגע אני מתחיל ללכת - נגמרה לי התחרות, ופשוט המשכתי לרוץ קילומטר אחרי קילומטר. כשכל פעם אני מסמן חמישה ק"מ קדימה - יעד, חמישה קילומטרים קדימה - יעד".
"הגשמתי מסע חיים של שנה"
כשנשאל על יחסיו עם עדי, מי שהייתה חברתו כשנפצע ומאז הספיקה להפוך לאשתו ולאם ילדיו, הוא סיפר כי זה כלל לא ברור שהם ביחד היום. "אחרי שלושה חודשים שמאכילים אותי ומקלחים אותי אמרתי לה: 'למה את צריכה את החיים האלה? אני סתם גוש בשר עכשיו, סתם נכה, אני לא יכול אפילו לאכול לבד'", אמר שילון. "פשוט עצמתי את העיניים וסגרתי את האוזניים, מה שיכולתי עם היד, עד שהיא יצאה מהחדר - למזלי היא חזרה".
לאריזונה שילון הגיע יחד עם גל המאמן שהכין אותו למה שנראה כמו משימת חייו. ברקע אווירת פסטיבל ונדמה כי כולם שם בטוחים שהעיקר זה ההשתתפות, ושאולי לא חייבים באמת לסיים את המסע המטורף הזה.
אבל מבחינת שילון, כל דבר פחות מלחצות על הרגליים את קו הסיום - פשוט לא קיים. עם סיום המרוץ שילון הכריז בפנים מחויכות: "זו התפוצצות רגשות. להיות בשלב הזה שבו אתה מגשים מסע חיים של שנה - זה פשוט לעמוד ולצרוח".