מול תופעת "נשות הטליבאן" שמתבטאת בהתבדלות, נישואי קטינים, נטישת מערכת החינוך והזנחת הילדים, התאגדה קבוצה פעילים חברתיים, מתוך הקהילות הסגורות ביותר במגזר החרדי, שמנסים למלא את מקומן של הרשויות. עם השנים המאבק שלהם עלה שלב כשאותם עסקנים, כך הם מכנים את עצמם, עורכים בעצמם מרדפים ברחובות כדי למצוא את "הילדים האבודים" שנולדו בלב ירושלים והרשויות בישראל לא יודעת על קיומם. החלק השני בפרויקט המיוחד
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
הצטרפנו לקבוצת פעילים חרדים הפועלת כמעין "יחידת המעקב" במאה שערים. היא מורכבת משכנים וקרובי משפחה של אותן נשים שהחליטו להתערב. התלווינו אליהם בזמן שהמתינו לאחת מנשות הקבוצה מחוץ למרכז קשר בשכונת רחביה בירושלים, שם היא נוהגת לפגוש את ילדיה שהועברו לחזקת משפחה אומנת. ואולם יש ילדה נוספת בת 13 שלא יודעים היכן היא, לא המשטרה וגם לא הפעילים.
"המשטרה תמיד תגיד שהיא צריכה לסייע לרווחה, ואת הרווחה זה לא מעניין", אומר נ', פעיל חרדי נגד "נשות הטליבאן". בשלב מסוים האימא, שנצפית מחוץ למרכז, מתחילה בתנועה חזרה לשכונות החרדיות בעיר. הפעילים פותחים במעקב אחריה, ברכב וברגל. לפתע היא כנראה מבינה שמישהו בעקבותיה והם כמעט מאבדים אותה.
בסוף יום ארוך של מעקב שנמשך עד הלילה יש בידיהם כמה כתובות, אבל עדיין לא ראיית זהב אחת שמוכיחה היכן הקטינה. "בסופו של דבר הילדים מוחבאים ממרתף למרתף, ממחסן למחסן, לא ישנים לילה אחד במקום אחד", מסביר א', פעיל חרדי נוסף.
"הילד קם בבוקר, הוא לא יודע איפה הוא יישן מחר. הוא לא יודע מה יאכל או איפה הוא נמצא. אם לא יעצרו את זה בזמן וזה לא יקבל את הפידבק הציבורי, זה פשוט יהרוס עוד ועוד משפחות".
"המיעוט הזה הוא כת מאוד בעייתית"
"הקבוצה הזו של 'נשות הטליבאן' היא בראש ובראשונה בעיה של החברה האולטרה-חרדית שחיה כאן במאה שערים, ולכן החברה החרדית, החלק הכי קיצוני, הקיצוני שבקיצונים, שבעדה החרדית, נאבקים נגד התופעה הזאת, עומדים מולה חסרי אונים", מסביר אריה ארליך, סגן עורך העיתון החרדי "משפחה". "מדובר עדיין במיעוט, אבל זה מיעוט שהוא כת, והכת הזאת מאוד בעייתית".
נישואי הקטינים היא רק קצה הבעיה שמתפתחת בחצר האחורית של מאה שערים. השלב הבא הוא שאותם ילדים וילדות הופכים לאבא ואימא. "מתחתנים בגיל צעיר, בין 13 ל-14, והם עושים את הכול מתחת לאף", אומר נ', פעיל חרדי נגד "נשות הטליבאן". "הם לא רוצים שיהיה מספר תעודת זהות לכל הילדים, אז הילדים נולדים בבית".
כשארליך נשאל מדוע הלבוש שלהן כל כך מפריע לציבור החרדי, שהרי מתנגד להתערבות של חילונים באורח חייהם, הוא משיב: "אכן הציבור החרדי מצפה מהחברה הכללית לא להתערב לו באורחות חייו. הבעיה היא שהתופעה הזו מסתירה מאחוריה בעיות חמורות של נישואי קטינים, של אי-טיפול רפואי בילדים, אי-מתן חיסונים ועוד שלל בעיות שכביכול מתעטפות באצטלה של קודש ושל צניעות, של דקדוק מחמיר בדברי ההלכה".
יענקי, שאשתו ובנותיו משתייכות ל"נשות הטליבאן", מספר כי הלך שלוש פעמים למשטרה. "בקושי לקחו את התלונה שלי", הוא נזכר. כשנשאל אם לדעתו הרשויות היו מטפלות בנושא אחרת ויותר בנמרצות אילולא היה מדובר בחרדים, משיב יענקי: "רק בציבור הדתי כנראה זה הולך יותר לאט עם המדינה. צריכים הרבה כוח עם הרבה סבלנות עד שייצא פה משהו מהמדינה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "קבוצת נשות הטליבאן היא קבוצה סגורה שנודדת באופן המקשה לאתר אותן. למרות מאפיינים אלו אנו עושים ככל יכולתנו להעניק מענה מקצועי למשפחות אלה. לאחרונה אותרו מספר משפחות שבהן עלה חשש למצבי סיכון והזנחה של קטינים, ונבנתה תוכנית טיפול עבור כל אחת מהמשפחות שעליהן התקבל דיווח. נמשיך לעקוב אחרי מצב הקטינים ולתת להם טיפול".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "מיד עם קבלת התלונה במשטרה אשתקד, האישה ושתיים מבנותיה אותרו על-ידי המשטרה בדירת מסתור. הן הועברו לטיפול הרווחה, והאם נעצרה ונחקרה. מטבע הדברים, אם לא מתקבלים דיווח או תלונה מסודרת במשטרה על ביצוע עבירה פלילית, מצד קורבן או גורמי הרווחה, הרי שהיכולת של המשטרה לטפל במקרים מעין אלו מוגבלת".