כמעט 60 שנה שזכריה יפת יורד כל בוקר במדרגות האבן שבנה אל הדיר שלו. הוא בן 97, החקלאי האחרון בבית זית. לפני כשבועיים נגנב עדר הכבשים שלו, 70 כבשים בהן טיפל כמו בילדיו. "הייתי רץ, עומד עם הכבשים, בלילות, בימים", סיפר. "אני חי עם הכבשים, בלעדיהן אני לא יכול להישאר בחיים. רק כבשה אחת נשארה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הוא היה ממרכזי העלייה של יהודי תימן לארץ, ועבד שנים בקרן הקיימת, אבל החליט שהוא רוצה להגשים את החלום הציוני האמיתי מבחינתו, ובחר בחקלאות: "רציתי לחיות עם הכבשים. אין הבדל, אתה תאהב את הכבש ותאהב בן אדם אותו דבר".
לפני מספר ימים נפוצה השמועה על גניבת העדר של זכריה בקבוצת הוואטסאפ של חקלאים מרחבי הארץ. אנשים טובים הסכימו לתרום מהעדר שלהם כדי להפתיע אותו ולאפשר לו להקים עדר חדש.
עד עכשיו הצליחו כבר לאסוף תרומות של כמעט 50 כבשים, קצת יותר ממחצית העדר שהיה לו. למרות מה שעבר, העדר החדש יזכיר לזכריה לפחות שגם בני האדם, כמו הכבשים שלו, יודעים להעניק ללא תמורה.