כבוד עצום לשר לשעבר דוד לוי: שר החינוך, נפתלי בנט, הודיע הערב (חמישי) כי פרס ישראל למפעל חיים בתחום החברה יוענק ביום העצמאות הקרוב לדוד לוי, שר החוץ לשעבר ואחד האנשים הבולטים בעולם הפוליטי שכיהן בכנסת במשך יותר מ-30 שנה. בתו, אורלי לוי-אבקסיס: "מפעל חייך חיי וקיים אבא".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"התרגשתי לבשר כעת לדוד לוי על זכייתו בפרס ישראל על מפעל חיים בתחום החברה", כתב בנט בעמוד הטוויטר שלו. "הנער שעלה מרבאט שבמרוקו אל המעברה ועיירת הפיתוח ופרץ את הדרך לליבת החברה הישראלית", הוסיף.
בנט הוסיף כי לוי הוא "מנהיג חברתי אמיץ, תמצית סיפור הציונות, מנפץ תקרת הזכוכית. דוד, אני מביט בדמותך - ורואה אותנו. מזל טוב לעם ישראל". בתו, חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס פרסמה בטוויטר הודעת ברכה לאביה. "מעטים הרגעים שבהם קשה לי לבחור את המילים הרגע הזה הוא אחד מהם. אבא מקבל את פרס ישראל ויחד איתו דור שלם של אנשים שאותם ייצג ועבורם נלחם. מפעל חייך חי וקיים אבא!". גם בנו של לוי, ז'קי, פרסם פוסט ברכה: "אבא יקר, אין ראוי ממך. גאה בך. מודל לחיקוי ופורץ דרך! השם ישמור אותך".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בירך גם הוא על ההחלטה. "דוד העמיד דורות של עוסקים בצרכי ציבור באמונה כשפעילותו רבת השנים בשירות המדינה ומסירותו האינסופית משמשים מגדלור והשראה. דוד יקר, היית מפורצי הדרך מהפריפריה ללב הישראליות, החלוץ שגרם לרבים אחרים להאמין שאפשר ועל כל אלה אנו מתכבדים בך כחתן פרס ישראל".
ועדת הפרס, בראשותה של השופטת בדימוס שרה פריש ובה חברים איריס ראור-ברץ, דוד בארי, אבי בלשניקוב ויפתח רון טל, חלקה שבחים ללוי. בנימוקיה ציינה הועדה: "סיפורו האישי של דוד לוי, הוא סיפורו של נער שעלה ארצה מרבאט שבמרוקו, אל המעברה ועיריית הפיתוח, ומנקודת שפל זו זינק אל ליבת העשייה הציבורית והחברתית וממחוללי כור ההיתוך של החברה הישראלית. דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפרפרייה וממקימיה".
"הוא יזם ומוביל של תכניות חברתיות ומדיניות, פעיל במאבקים למען השכבות החלשות ומנהיג מדיני. כל זאת תוך התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה", הוסיפה ועדת הפרס. "דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה. חזונו אומץ ליבו, ומאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית".
מפועל בניין לסגן ראש הממשלה
לוי נולד ברבאט שבמרוקו בדצמבר 1937, ועלה לארץ בגיל 20. לאחר עלייתו התיישב בבית שאן ועבד כפועל בניין, ובהמשך החל את דרכו הפוליטית במועצה המקומית, בה כיהן כסגן ראש המועצה. לאחר מכן החל לייצג את הליכוד בהסתדרות העובדים הכללית, ובהמשך שימש כחבר הוועד הפועל בהסתדרות. לכנסת נכנס לוי לראשונה בסוף שנת 1969 מטעם גח"ל - סיעת גוש חרות ליברלים. ב-1973 התאחדה גח"ל עם הליכוד, ולוי נהפך לאחד מחברי הכנסת הבולטים, בה כיהן עד לשנת 2006.
בשנת 1977 מונה לראשונה לתפקיד שר, והופקד על ניהול משרד העלייה והקליטה. ב-1979 עבר לוי למשרד הבינוי והשיכון. מ-1981 ועד 1990 כיהן לוי כשר הבינוי והשיכון וכסגן ראש הממשלה. במהלך שנות ה-80 וה-90 צבר לוי כוח רב במרכז הליכוד, אך טען פעמים רבות כי פוליטיקאים אחרים ניסו למנוע את הגעתו להנהגה הבכירה: "הייתי בפיהם של כמה אנשי ליכוד קוף שזה עתה ירד מהעצים", טען באחד מנאומיו.
ב-1990, לאחר ששמיר הקים ממשלה צרה (ללא מפלגת העבודה, שניסתה להפיל את שלטונו במסגרת "התרגיל המסריח"), מונה לוי לראשונה לשר החוץ, במקביל לכהונתו כסגן ראש הממשלה. בשנת 1992 התמודד על ראשות הליכוד לאחר ההפסד בבחירות, אך בנימין נתניהו - לימים ראש הממשלה - גבר עליו.
לוי פרש מהליכוד בשנת 1995 והקים את תנועת "גשר", יחד עם ח"כ דוד מגן. בבחירות של שנת 1996 התמודדה "גשר" יחד עם הליכוד, ולוי מונה בשנית לשר החוץ ולסגן ראש הממשלה. בשנת 1998, בעקבות מחלוקת חריפה עם ראש הממשלה נתניהו סביב התקציב והשלכותיו החברתיות, פרש לוי מהממשלה.
בשנת 1999 עבר לוי לצד השמאלי של המפה הפוליטית וחבר לרשימת "ישראל אחת" של אהוד ברק. לאחר הניצחון בבחירות שב לכהן כשר החוץ וסגן ראש הממשלה, אך בשנת 2000 התפטר בשל עימות עם ברק סביב המגעים המדיניים. בבחירות המיוחדות לראשות הממשלה ב-2001 תמך לוי בשרון, ובממשלתו של שרון כיהן כשר בלי תיק במשך כארבעה חודשים. לקראת הבחירות ב-2003 חזר לשורות הליכוד, אך לא מונה כשר ואף נמנה על קבוצת "המורדים" שהתנגדו להתנתקות שיזם שרון.
ב-2006 לא נבחר לוי לרשימת הליכוד, ובכך באה לקיצה קריירה פוליטית בכנסת שארכה כ-36 שנים. ב-2014 הוזכר שמו כמועמד לנשיאות, אך לוי לא נכנס למרוץ לבסוף. שניים מבין 12 ילדיו - ח"כ אורלי לוי-אבקסיס וח"כ וסגן השר ז'קי לוי - הלכו בדרכו ונכנסו לפוליטיקה.