שנה חלפה מאז הפיגוע הטרגי בשכונת ארמון הנציב בירושלים, פיגוע בו נרצחו ארבעה חיילי צה"ל. על לוח הזיכרון בטיילת חרוטים ארבעת שמות הנרצחים, אך גם שנה לאחר מכן מתקשים הרצל ומרב חג'אג' לעכל שהשם של בתם האהובה, שיר ז"ל, בין השמות על הלוח.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
קשה היה לחמוק מסרטון הזוועה שתיעד את רגעי הפיגוע ופורסם בכל כלי התקשורת: מחבל מג'בל מוכבר שעט עם משאית לעבר קבוצת חיילים, שהגיעה לסיור באחת מהתצפיות היפות של ירושלים. בנוסף לשיר, נרצחו שלושה קצינים בפיגוע: סג"מ ארז אורבך, סג"מ שירה צור וסגן יעל יקותיאל. לצד היגון והאבל המשותף למשפחות, יצאו הרצל ומרב מאז השבעה למסע שמבקש להשפיע על המדיניות הישראלית באשר למחבלים ומשפחותיהם.
"מה המרחק שלו היה בין להמשיך את הנסיעה, לזרוק אולי איזו קללה לחיילים ולהמשיך בנסיעה, לעומת זה שהוא דרס אותם? הרתעה", אומר האב. "אני רוצה שיגיע מצב שמישהו שחושב ללכת לעשות פיגוע יגיד 'וואי תראו מה עשו למחבל, למשפחה שלו, תראו איזה נזק נגרם להם', וזה ירתיע אותו".
מאז הפיגוע הם פעילים בפורום "בוחרים בחיים". יחד עם עורך דינם בן-ציון אדורם הם עתרו לבג"ץ נגד שחרור גופות מחבלים, ביניהן גופת המחבל שרצח את שיר, מנסים ללחוץ על מקבלי ההחלטות להכביד יד במדיניות הענישה.
היום הם יחזרו אל קברה של שיר בהר הרצל. שנה חלפה, והם נאחזים בזיכרונות שמציפים אותם, מסרבים להאמין שבתם הלכה מהם. בשמה, אולי בשבילה, הם נלחמים יום יום - בבית עבור שלוש הבנות, ובחוץ בהנצחה ובעשייה. "ביום שקברנו אותה הייתה צעקה גדולה, זה עדיין בוער בנו הצעקה הזאת", מתארת האם בכאב. "זה משהו שהוא לא מרפה, בתוכי זה לא מרפה".