בחורף שעבר, לפני כשנה, החלה לימור לחשוד שמשהו לא בסדר עם אבא שלה, אבינועם. הוא היה אז בן 72, מאושפז כבר חמש שנים בבית האבות "עמל בשרון" ברעננה. מדי ערב הם נהגו לדבר בטלפון הקווי של בית האבות, אבל במשך 3 ימים בכל פעם שלימור התקשרה ענו לה: "אבא עייף, הוא לא יכול לדבר". לימור חשדה שמשהו קרה והגיעה למקום, ומצאה את אביה לטענתה במצב מחפיר.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אבא בבית אבות היה אדם מאוד חברותי, הוא השתתף אני חושבת בכל הפעילויות שיש שם, שיתף פעולה, אפילו במסיבת פורים האחרונה במקום", היא מספרת. "אפילו צילמו אותו שם רוקד עם אחת מנשות הצוות. אבל כשהגעתי לבקר הוא שכב במיטה, עם חולצה קצרה בדצמבר. התקרבתי אליו, הוא היה בלי שמיכה עם החולצה הקצרה".
"מיד כיסיתי אותו", היא מוסיפה. "אחי התקשר אלי באותו זמן, אני אומרת לו: 'אבא עם עיניים פקוחות, נראה שהוא בהכרה, אבל אני מדברת אליו והוא לא עונה'". לאחר התייעצות קצרה לימור הזמינה אמבולנס של מד"א ואבינועם פונה בדחיפות לבית החולים מאיר בכפר סבא.
"כשהגענו לבית חולים אמרו לי שהוא במצב מאוד קשה של היפותרמיה", היא מתארת. "אני זוכרת שהרופא אמר לי 'כמה זמן הוא כבר נמצא ככה?'". היפותרמיה היא פגיעת קור. על פי המסמכים בבית החולים מאיר, חום גופו של אבינועם היה 30 מעלות בלבד כשפונה אליהם, תוצאה של דלקת ריאות שהלכה והסתבכה. הבלבול והעייפות הם סימן מובהק להיפותרמיה מסכנת חיים. למרבה הצער אבינועם ז"ל לא שרד, והוא נפטר בבית החולים.
היום בבוקר הוגשה לבית המשפט תביעה נגד בית האבות מטעם משרד עורכי הדין כספי סרור, על פיה ההזנחה בבית האבות הסיעודי גריאטרי הביאה למותו של אבינועם ז"ל, ואם היה מטופל בזמן - הוא היה בחיים היום. התביעה תתברר בבית משפט, אבל דבר אחד בטוח: קשיש בבית אבות, לא אמור למות מקור בחורף.
מבית אבות "עמל בשרון" נמסר בתגובה: "מר פלדמן ז"ל שהה במוסדנו כארבע שנים וחצי, בהן קיבל טיפול מסור לשביעות רצון המשפחה. הוא הופנה על ידינו לבית חולים לאחר שלא חש בטוב, ורק כחודש לאחר אשפוזו נפטר. אנו מכבדים ואוהבים את דיירינו ולא חוסכים כל מאמץ לרווחתם ובריאותם. התלונה נבדקה על ידי המנהלת הרפואית ונמצאה נטולת בסיס עובדתי.
אין ביכולותנו להציג את החומר הרפואי, היות והעניין הופנה לבית המשפט".