עולים לארץ, לא עולים על הכביש: עולים חדשים שמגיעים לארץ עושים זאת מטעמי ציונות, רצון להקים בית בישראל ולנהל כאן חיי שגרה - כפי שהיו להם במדינות מהן הגיעו. הליך הקליטה במדינה חדשה מלווה אמנם בקשיים באופן טבעי, אולם מתברר שהקשיים מתגברים כשמדובר ברצונם של חלק מהעולים להמיר את רישיון הנהיגה הזר שלהם לרישיון ישראלי - ולנהוג ברכב כמו כל ישראלי בעל רישיון.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
עולים רבים שכבר מחזיקים ברישיון נהיגה שהוציאו במדינות בהן נולדו ומבקשים פשוט להמיר אותו מרישיון זר לרישיון נהיגה ישראלי מלינים על כך שההליך סבוך, מסורבל, יקר - ויכול להימשך חודשים ארוכים. על פי תקנות משרד הרישוי, לרשותו של עולה חדש עומדת שנה אחת בלבד שבמהלכה הוא יכול לנהוג עם הרישיון הזר ושלוש שנים להשלים את תהליך ההמרה של הרישיון.
"בהתחלה צריך ללכת ולעשות בדיקת ראייה, לחתום על הטופס הירוק ולהחתים את משרד הרישוי שפתוח מעט שעות ביום, ואז להגיש את הטפסים ואת תעודת העולה לבית ספר לנהיגה ולחכות המון למבחן", מספרת רייצ'ל, בת 37, אם לשישה מבית שמש ועולה חדשה ממיאמי. היא החלה את התהליך לפני חודשיים - הגישה את כל הטפסים שהייתה צריכה, כפי שמצופה מכל נהג המבקש להוציא רישיון, אלא שהיא ממשיכה לחכות.
במהלך שנה מיום העלייה לארץ, על העולה לגשת למבחן שליטה - מבחן מעשי שנועד לבחון את מידת המיומנות של הנהג ברכב שנערך בדרך כלל במגרשי הנהיגה במשרדי הרישוי ושאורך כרבע שעה, זאת כמובן לאחר הגשת הטפסים המתאימים והחתמתם. ההמתנה למועד המבחן, מספרים עולים, יכולה להיות ארוכה מאוד. היתרון היחידי של עולה חדש שעובר את התהליך הוא שבניגוד לתלמידי נהיגה שאין להם רישיון, עליו לא חלה החובה לעבור מינימום של 28 שיעורי נהיגה טרם ביצוע המבחן המעשי.
"עולים שלא הצליחו להמיר את הרישיון פשוט כבר לא חיים פה"
אלא שהבעיה היא שלאחר שנה - עולה חדש כבר לא יכול לנהוג בכבישי הארץ אם לא המיר את הרישיון לישראלי. אם עולה לא עובר את מבחן השליטה פעמיים - עליו לעבור מחדש מבחן תיאוריה ומבחן מעשי (טסט), כפי שעוברים תלמידי נהיגה המבקשים לקבל רישיון נהיגה לראשונה.
"אני גרה בבית שמש, ואני יודעת שכאן ובעוד מקומות בארץ יש בעיה ופשוט אין הקצאות למבחנים, אז נוצר מצב שאני מחכה וצריכה תמיד להיות ליד הטלפון", מספרת רייצ'ל. "בבית הספר לנהיגה הכניסו אותי לרשימת המתנה ואמרו שהם יכולים להתקשר בכל רגע ולשאול אם אני יכולה לבוא מתי שמתאים להם, ואני לא תמיד יכולה להתאים את עצמי לזמנים שלהם".
כך נוצר מצב מתסכל, לפיו אם רייצ'ל לא תיגש למבחן ותעבור אותו בחלוף שנה, היא לא תוכל לנהוג עם הרישיון האמריקני שלה ותיוותר מושבתת בבית עם שישה ילדים שעליה להסיע לגנים ולבתי הספר. "ידעתי שיהיה קשה לעלות ולהתרגל למדינה חדשה, אבל לא חשבתי שאתקל פה בביורוקרטיה כזו", היא אומרת. "אני מכירה אנשים שהתייאשו ולא חיים פה בגלל זה".
"חודש אחרי שעליתי לארץ, אחרי שהגשתי את הטפסים, לקחתי שיעור בבית ספר לנהיגה בירושלים - ונכשלתי במבחן הראשון אליו ניגשתי", מספרת אלסה, בת 73 שעלתה מארה"ב, ושיש ברשותה רישיון נהיגה כבר מגיל 17. "אני לא מבינה למה לקח חודשיים עד שהגישו אותי למבחן נוסף".
לדבריה, היא נאלצה לעבור לבית ספר אחר לנהיגה, שם הצליחה לעבור את המבחן בפעם השנייה: "היה לי מזל שעברתי והצלחתי, אבל חבל שבזבזתי קרוב ל-2,000 שקלים בשביל זה. כל הליכי העלייה לישראל הלכו בקלות ורק הרישיון היה נורא".
שנה עוברת והרישיון לא הומר? אין כיסוי בביטוח
בנובמבר 2013 קיימה ועדת הקליטה והעלייה של הכנסת דיון בנושא זה בדיוק, שם העלו נציגי ארגון "נפש בנפש" בעיה חמורה נוספת שעלולה להיווצר בעקבות המצב הזה, לפיה נהג שהוא עולה חדש ושלא המיר את רישיון הנהיגה שלו לאחר שנה והיה מעורב בתאונת דרכים, אינו מכוסה כלל בביטוח. המצב הזה גורם לנהגים עולים רבים שלא להסתכן - ולבחור שלא לנהוג עם הרישיון הזר שלהם בחלוף שנה.
סטיב (שם בדוי), עולה חדש מארה"ב שמתגורר באזור הצפון, בחר לקחת סיכון. הוא נוהג כבר שנים עם הרישיון הזר שלו, פשוט כי התייאש מהתהליך ולא הצליח להמיר את רישיונו לרישיון ישראלי.
"מה שעברתי היה נורא", מספר סטיב. "למדתי נהיגה במשך חודשים ארוכים ובזבזתי כבר 4,000 שקלים על שיעורים בניסיון לעבור את המבחן, אז אני נוהג עם הרישיון האמריקני שלי. מה יעשו לי? יקחו לי את הרישיון? ככה זה כשהתהליך פשוט מייאש ובלתי אפשרי. אני מכיר כמה וכמה עולים שהתייאשו ופשוט חזרו לארצות הברית".
סטיב אף מתאר מצב לפיו בתי הספר לנהיגה בהם למד בצפון ניצלו אותו וגרמו לו להוציא מכיסו סכומים גבוהים כל כך רק כדי לזכות ברישיון המיוחל בכחול-לבן. "הכריחו אותי לעבור עוד ועוד שיעורים", אמר. "אולי מורי הנהיגה מרגישים שלעולים חדשים אין בעיה עם כסף כי הם מקבלים סיוע כספי מהסוכנות היהודית ומכל מיני קרנות אז הם מרשים לעצמם למשוך את הזמן, ועד שמגיע הזמן למבחן - כבר מתייאשים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "הליך המרת רישיון נהיגה זר לרישיון ישראלי הוא קצר, פשוט ונטול כל בירוקרטיה. לעולה חדש יש פרק זמן של עד שלוש שנים להשלים את תהליך המרת הרישיון. ישראלי תושב חוזר נדרש לבצע המרת רישיון בתוך שנה מיום חזרתו. לצורך ביצוע המרה נדרש רישיון נהיגה בר תוקף (שאינו רישיון ישראלי), תעודת עולה ובדיקת ראייה (כמו כל מועמד לרישיון). לאחר מכן מופנה הנהג ישירות למבחן שליטה, ללא חובת שיעורים, תיאוריה ומבחן נהיגה מעשי (טסט). בעל רישיון זר שנכשל פעמיים במבחן השליטה מחויב בביצוע טסט, אך פטור ממבחן עיוני ומשיעורי נהיגה".
ממשרד הקליטה נמסר בתגובה: "משרד העלייה והקליטה מודע לבעיה לאחר שקיבל פניות מעולים חדשים בנושא. במטרה לבחון דרכים להקל על העולים נקבעה פגישה בין נציגי המשרד לבין נציגי משרד התחבורה, אשר הנושא נמצא תחת תחום אחריותו".