"היא הייתה כל כך מאושרת": לפני יומיים אבי דמרי ורעייתו שמחה עוד היו בעיצומו של טיול קולינרי מאורגן בטורקיה, והפיגוע הקטלני באיסטנבול קטע את החופשה והפריד בין השניים. אבי נפצע באורח בינוני בעוד אשתו שמחה נרצחה: היום (שני) שמחה נטמנה בבית העלמין בדימונה, בעוד בעלה לא יכול היה להשתתף בהלווייה בשל מצבו הרפואי. בריאיון ראשון מאז חזרתו לישראל אמר אבי לחדשות 2 Online: "לא חששנו בכלל מטרור, זה בכלל לא היה במודעות שלנו - הסתובבנו בשווקים, דיברנו וצחקנו".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
דמרי, המאושפז במצב בינוני במחלקה הכירורגית בבית החולים סורוקה, סיפר כי אשתו חששה מעט לפני הנסיעה: "אמרתי לה 'את רואה, אין לך מה לחשוש'. זה התפוצץ לנו בפנים". זמן קצר לאחר ההלווייה אליה לא היה יכול להגיע, אמר אבי: "היה לי חשוב להגיע ללווייה אבל הרופא אמר חד משמעית שאסור לי לרדת מהמיטה - יש לי פגיעה בריאות ורגל שבורה. הוא אמר לי 'תשב באמבולנס ותשמע משם'. אמרתי שאני רוצה להיות בקבר אבל הוא אמר חד משמעית שלא".
במסלך הנסיעה לטורקיה השניים לא רק התענגו על אוכל והתחברו לחבריהם למסע ("לא הכרתי את האנשים האחראים מלפני כן, התחברנו מאוד בטיול") - אלא גם נערכו לשמחה משפחתית: "בננו נדב מתחתן ב-21 ליוני והיא הייתה מאושרת עד הגג שזה קורה. היא קנתה שמלה לחינה, היא הייתה כל כך מאושרת שהיא מצאה ואפילו קנתה נעליים". בהמשך סיפר כי בחודש הבא, היו אמורים בני המשפחה לחגוג את יום הולדתה ה-60 של שמחה. "הכנו לה סרט ורשימת מוזמנית סודית, תכננו ערב גדול במיוחד, בכל זאת מדובר ביום הולדת 60".
דמרי סיפר על רגעי חוסר הוודאות - והודה לקהילה היהודית בטורקיה על העזרה לאחר הפיגוע: "החזיקו אותי בסימן שאלה לא מעט זמן. הקהילה היהודית נרתמה ועזרה מאוד, ביקשתי מהם לפני שעלינו למטוס שינסו בכל מקרה למצוא את התיק של שמחה בתחנת המשטרה ולא מצאו". אחר כך, כשנשאל מה היו מחשבותיו הראשונות לאחר האירוע אמר דמרי - שרעייתו צדקה - "היא אמרה שמסוכן לנסוע. אמרתי לה שלא משנה מה יקרה - אנחנו ביחד. היא הסכימה איתי והמשכנו בטיול, אבל עכשיו אנחנו לא ביחד".
"מוקדם יותר היום כתבתי כמה מילים על שמחה", הוסיף דמרי. "כתבתי על כמה שאנשים יהיו מסכנים אחרי שהיא עזבה. כמה היא עזרה, תרמה והשקיעה בכל אחד, במשפחה ומחוצה לה".
הילדים בהלווייה: "אבא רק רצה שתראי עולם"
ילדיה של שמחה ספדו לה היום מעל הקבר: "אף אחד לא ידע שאת הולכת לטיול וזאת תהיה הדרך האחרונה". בבכי הודו בני המשפחה: "כבר שלושה ימים שאנחנו בצער, ואנחנו לא מצליחים לקרוא לך שמחה". דמרי הותירה אחריה ארבעה ילדים. בנה נדב שחזר את הרגע בו קיבל את הבשורה המרה: "לא מאחל לאף אחד את השיחה האחרונה שקיבלתי מאבא - 'היה פיגוע, אני פצוע בבית חולים ולא מוצאים את אמא'. מפה התחיל הסיוט שלנו".
נדב הוסיף בבכי: "כיבדת תמיד את כולם יותר מאת עצמך. עמוד התווך הלך לי, אני מתפלל שתחזרי. אבא שבור ולא מפסיק לקרוא לך שתחזרי, בבית החולים בטורקיה הוא זעק את שמך. אל תכעסי עליו – הוא רק רצה שתראי עולם ושיהיה לך טוב. את היית הכל בשבילו".
בני המשפחה הוסיפו, בהלוויה בה השתתפו גם חברי כנסת וראש עיריית דימונה, כי "את הטעם והניחוח שהבאת לעולם כבר אי אפשר יהיה להחזיר, אלו שהרגו אותך לא בגלל טעות שעשית, הם הרגו אותך בגלל היופי שלך". בנה נדב סיכם בעצב: "כל כך הרבה אנשים בא לכבד אותך כי את כיבדת את כולם, זאת הפעם הראשונה שאנחנו צריכים להפסיד אותך ככה".
שני ההרוגים הנוספים יובאו היום למנוחות:
אברהם גולדמן, בן 69 מרמת השרון, הותיר אחריו אישה (ניצה, שנפצעה קשה בפיגוע) ושלושה ילדים. הלווייתו תיערך היום ב-16:00 בחולון.
יונתן שור, בן 40 מתל אביב, הותיר אחריו אישה (ענבל, שנפצעה קשה בפיגוע) ושני ילדים. הלווייתו תיערך היום ב-17:00 בבית העלמין בקבוצת שילר.