שמואל וילנברג ז"ל, מי שנודע כניצול האחרון מטרבלינקה, הובא היום (שני) למנוחות בבית העלמין במושב אודים. לצד קרובי משפחה וחברים, נכח בהלוויה גם נשיא המדינה ראובן ריבלין.
לעדכונים נוספים והעברת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"מול מיטתך, שמואל, מול אומץ ליבך ורוחך, מול גבורת הנפש והעוז היהודי, אני עומד כאן כנשיא מדינת ישראל, מול מיטתו של העד האחרון של טרבלינקה ומולי עומדים, שוכבים יחד איתך, 850 אלף יהודים: ילדים, נשים וגברים", ספד ריבלין.
"לפני קצת יותר משנה פגשתי את שמואל בפעם האחרונה על אדמת פולין", סיפר הנשיא. "נסענו לשם לחנוכת המוזיאון למורשת יהדות פולין בוורשה. באצילות רבה ובגבורה אין-קץ, תיאר שמואל את שעבר עליו. בקול רועד סיפר על היום שבו הגיע למחנה המוות. על האיש שלחש על אוזנו שיאמר שהוא בנאי, וכך למעשה הציל את חייו".
"הוא סיפר לי על שתי אחיותיו שנרצחו", הוסיף ריבלין. "70 שנים חלפו מאז, אך כשדיברת, שמואל, על האחות בת השש שהלכה ולא שבה, איך שמצאת את המעיל שתפרה לה אמה בין חפצי היהודים שנשלחו להשמדה בטרבלינקה - אתה עדיין בכית. הוא לא הפסיק להתגעגע".
"שם, על אדמת פולין, הוא אמר: 'בישראל אני לא גיבור. יש בישראל גיבורים אחרים'. שמואל, באתי לכאן היום כדי להגיד לך: אתה גיבור. אתה סמל הגבורה", קרא הנשיא. "סמל לדור של ניצולי שואה גיבורים חזקים ואמיצים. בלתי מנוצחים, אופטימיים, ששרדו את התופת ויכלו לה".
וילנברג, תושב תל אביב, הלך לעולמו ביום שישי בגיל 93. הוא הותיר אחריו אישה, בת ושלושה נכדים. הוא היה צייר, פסל וסופר, ואמנותו הוקדשה ברובה לשימור זכרון השואה. לפני כחודש וחצי, לרגל צום עשרה בטבת - יום הקדיש הכללי, הגיע שמואל עם אשתו עדה לישיבת בני עקיבא "לפיד" שבמודיעין לדבר בפני 900 צעירים. בדיעבד, הייתה זו עדותו האחרונה. באירוע רב המשתתפים, סיפר וילנברג לתלמידים את סיפורו מימי השואה ואף החזיק בידיו ספר תורה. הוא עשה זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות חש ניכור כלפי הדת.
מהצבא הפולני - למחנה ההשמדה
הוא נולד בפולין ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הפולני. באוקטובר 1942 הגיע לגטו אפטא ומשם נשלח לטרבלינקה. במהלך המרד במחנה הצליח להימלט והגיע לוורשה, שם הצטרף לתנועת ההתנגדות הפולנית. לישראל עלה וילנברג ב-1950.
לפני כשנתיים הקדיש וילנברג ריאיון לחדשות 2 Online בעקבות חשיפת שרידי תאי הגזים בטרבלינקה. את הבשורה על מציאת הראיות הוא קיבל ביחד עם רעייתו עדה, גם היא ניצולת שואה, בזמן טיול בצפון.
"סוף כל סוף האמת יוצאת לאור", אמר אז וילנברג. "כמובן ידענו שהיו שם תאי גזים, הושמדו שם מאות אלפי יהודים, אבל הם השמידו את הראיות והרסו את המחנה אחרי המרד ואני שמח שסוף כל סוף מצאו זכר למה שהיה שם".
וילנברג ורעייתו ביקרו במחנה יותר מ-30 פעם, יחד עם קבוצות נוער, בטקסים ובעוד אירועים, אליהם הוזמנו. ב-2013 פגשו את החוקרת קרוליין סטורדי-קולס שחשפה את הממצאים, והתרשמו מאוד מהמוטיבציה הרבה שלה, למרות שהיא כלל אינה יהודייה. היא שאלה את שמואל שאלות רבות על המחנה, במטרה לגלות עוד פרטים, ולבסוף כאמור - היא הגיעה למה שהיא רצתה: הוכחה לתאי הגזים הרצחניים של המשטר הנאצי.