שנה וחצי חלפה מאז שאברה מנגיסטו חצה את הגדר ועבר לתחומי רצועת עזה. מאז הוא נמצא בשבי החמאס ובני משפחתו לא קיבלו שום אות חיים ממנו. עכשיו הם מנסים למצוא אוזן קשבת דווקא במוסדות האו"ם שבז'נבה. "המאבק עדיין נמשך, אנחנו נפנה לכל ארגוני זכויות האדם ונחשוף בפניהם את העוול המתמשך של חמאס", אומר לפני הנסיעה אילן, אחיו של אברה.
לעדכונים נוספים ולשליחת הסיפורים שלכם - כנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ארגנש, אמו, מתפללת שמהנסיעה הזאת היא תחזור עם בשורות. "אני חיה יום-יום את הזיכרונות שלו", היא אומרת. " אם הוא חי, שיביאו לי אותו חי ואם הוא מת, שיחזירו לי את הגופה שלו, זה מה שאני אבקש מהם. מה ייצא להם (חמאס) מזה שהם מחזיקים ילד חולה ומסכן?". כשארגנש נשאלת האם היא מאמינה שבנה עדיין בחיים, היא עונה בכנות: "אין לי מושג. אני כל הזמן בוכה. פעם מרגיש לי שהוא חי, פעם מרגיש לי שהוא מת".
בני המשפחה המיואשים יצאו אמש לשוויץ כשהם מצוידים בשורה של מסמכים המעידים בין היתר שאברה לוקה בנפשו. הם גם מחזיקים במסמך רשמי מצה"ל שמוכיח שמעולם לא שירת בצבא - כך הם מקווים לשכנע כך את אנשי האו"ם שיפעילו לחץ על חמאס לשחרר את בנם מסיבות הומניטריות.
"לא היינו צריכים לשבת בשקט"
מטה המאבק לשחרור מנגיסטו פעל בעבר למנוע ביקורי משפחות של אסירים ביטחוניים בישראל - דבר שזוכה לחיזוק גם מהציבור. על פי סקר פאנל פוליטיקס, 84% מהציבור מתנגדים לביקורי משפחות של אסירי חמאס כל עוד ישנם שבויים ישראליים בעזה, חיים או מתים. אילן, אחיו של אברה, מברך על תוצאות הסקר. "גם העם רואה שחייבים לנקוט באמצעים קשים נגד חמאס", הוא אומר.
איילין, אביו של אברה, מנסה להישאר מציאותי לאורך התהליך. הוא חושב שהמשפחה עשתה טעות כשהסכימה לבקשת המדינה לשמור על עמימות בנוגע לדבר הימצאו של מנגיסטו בשבי חמאס. "לא היינו צריכים לשבת בשקט", הוא אומר. "הייתי חייב לזעוק אז בכל המדינה, בכל התקשורת. עכשיו אחרי שאני אלך לאו"ם, אם הם לא יעזרו לנו וגם כאן הממשלה לא תעזור לנו להחזיר את בני, אני אלך לעזה ושם אני אמות איתו".
בני משפחת מנגיסטו צפויים לחזור לישראל עוד השבוע לאחר סבב השיחות והפגישות בשוויץ. כאן בישראל הם אומרים שבכוונתם לחדש את המחאה - כל עוד עדיין אל התקבל אות חיים מאברה.