בבית של דינה דואדי יש הרבה ספרים. בהתחלה זה נראה רגיל, עד שאתה שואל את עצמך למה אישה עיוורת צריכה ספרים. אבל אז אתה מבין שלפניך ניצבת האישה האופטימית ביותר ביקום. "ברייל אני לא יודעת", היא סיפרה לחדשות 2, "כי אני אומרת לעצמי שעד שאצטרך ללמוד ברייל אני כבר אראה".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
באופטימיות שלה טמון המפתח להבנת הסיפור הזה של דואדי שבאמצע החיים איבדה את הראייה, ובמקום לבכות על מר גורלה, עשתה מזה קריירה משגשגת. היא רצה רחוק יותר מכולנו, טיפסה גבוה יותר, ובעיניים ללא רשתית - ראתה טוב יותר מכל בני האדם. "כשיצאתי מהרופא שהודיע לי שאהיה עיוורת, אמרתי - או שאני שוקעת או שאני מתרוממת", היא נזכרה. היא התחילה ללמוד רפלקסולוגיה, ילדה שלוש בנות, והראייה - כפי שחזה הרופא - הלכה ונמוגה.
כבר שנים שדינה ידועה כרפלקסולוגית של הסלבס. הם מעבירים מאחד לשני את השם שלה עם סיפורים על הרפלקסולוגית העיוורת המופלאה שיודעת בנגיעה לאבחן מה שאף אחד אחר לא ראה. "לדינה לקח משהו כמו דקה אחרי שהיא נגעה לי ברגל, ואז היא שאלה אותי לאן נעלם כיס המרה שלי, ובאמת שנתיים או שלוש קודם היה לי ניתוח והוצאתי את כיס המרה", העיד השף חיים כהן.
ביום שני מלאו לדינה 59. כיוון שהיא רצה בשלוש וחצי השנים האחרונות היא החליטה לחגוג במירוץ. המירוץ יצא ממרכז פרס לשלום ביפו, שהרי הנשיא לשעבר אוהב אותה כבר שנים, והוא גם היה זה שהזניק את המירוץ. היא הזמינה לריצה החגיגית את חברי "אתגרים" שאיתם היא מתאמנת וגם עיוורים ערבים ממזרח ירושלים. "אם אנחנו כבר שם עם הקבוצה שלי, אז למה לא לרוץ, ואם אני במרכז פרס לשלום, אז למה לא לרוץ ריצת שלום?", היא הסבירה.