לא רק אימהות וצעירים: הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו בעוד שבועיים וחצי ולראשונה תושבים ברחבי הארץ החליטו להתאגד לרשימות בבחירות המוניציפאליות ולהיאבק נגד מה שהם מכנים "ההתחרדות" של אזור מגוריהם. התושבים שמתמודדים בבחירות מספרים על תופעות של הדרת נשים, הקמת בתי כנסת ומבנים לחרדים בצורה בלתי חוקית בעיר תוך גיבוי מלא של ראשי העיריות שמקדמים את האינטרסים של האוכלוסייה החרדית ומתעלמים מהרב החילוני.
אורי בן צבי, מנהל "הפורום החילוני" שפועל למען מעורבות של חילונים ושמירה על צביונן החילוני של העיריות מספר ל-mako: "אנחנו פועלים בקרב כ-60-70 עיריות בהן התושבים התעוררו והבינו שם רוצים לשמור על המכנה המשותף שלהם ולהיאבק נגד השתלטות חרדית".
"זה לא מלחמה נגד דת ונגד דתיים אלא נגד התחרדות"
לדברי בן צבי הם מייצגים גישה אחרת ששומרת על היהדות החילונית ושומרת על הזהות שלהם. "זו לא מלחמה נגד דת ונגד הדתיים", הוא מדגיש, "אלא נגד התחרדות העיר במטרה למנוע הקמת מקומות עם סממנים דתיים מובהקים בשכונות חילוניות".
רם פרומן מייסד "הפורום החילוני" ביחד עם אורי בן צבי מספר היום ל-mako על המאבק שלו נגד התחרדות בשכונת רמת אביב בת"א: "ישנה תופעה של גופים מיסיונרים שמנסים לכפות חזרה בתשובה, הם מזמינים ילדים ללמוד תורה לפני הבר מצווה, שומרים איתם על קשר וגורמים לקבוצה גדולה של בני נוער לחזור בתשובה".
פרומן טוען שזה לא הגיוני שעד כה הם נאבקו באופן מקומי בארגונים המיסיונרים ולכן המעורבות הפוליטית חשובה/ "החילונים הבינו שהם חייבים לשמור על צביון היישובים וזה נושא שהופך ליותר דומיננטי ומשמעותי", הוא מסביר. לדבריו גופים כמו חב"ד החליטו לייהד את המדינה ואנשים מרגישים שהמרחב שלהם הופך לדתי בניגוד לרצונם. "אין לי בעיה עם החרדים", מדגיש פרומן, "אני מכבד כל דתי שרוצה לחיות את חייו, הבעיה היא שאין מנגנון שמאפשר לכבד את החילוניים".
ערד: "כרגע ערד היא בני ברק בקטן ותהפוך לבני ברק הגדולה"
"כשהגעתי לערד זו הייתה עיר מסורתית אך בשנתיים האחרונות נעשה לנו שחור שקהילת חסידות גור השתלטה על העיר", אומרת שוש רוטמן (66) תושבת ערד כבר 46 שנה. רוטמן יו"ר קבוצת "הרב מחליט" מספרת ל-mako שהרבה תושבים החליטו לעזוב את העיר בגלל תופעת ההתחרדות, "החרדים מגיעים לפה מבני ברק בגלל שערד נחשבת לעיר זולה וכבר לא נעים לגור פה, החלטתי לקחת את העניינים לידיים כדי שהנכד שלי יגדל בשקט וצנעה", היא אומרת.
"העיריה מעניקה לחרדים הקצאות למבנים, מקימה בתי כנסת ומרימה בתי מגורים באזורים לא חוקיים, הגענו למסקנה שאי אפשר להשפיע בדרכים הפורמליות של שליחת מכתבים ופניה לערכאות ולכן נכנס פנימה", היא מצהירה. רוטמן ואנשיה חברו לניסן בן חמו (40) שמתמודד מול ראש העיר וירוצו איתו ברשימה משותפת (שמה טרם נקבע) בבחירות המקומיות.
"הגורניקים (קהילת חסידי גור, י"ק) הגיעו לעיר ב-5 שנים האחרונות והפכו את ערד לבני ברק בקטן, הצרה היא שתיכף הם יהפכו אותה לבני ברק בגדול", היא אומרת. לדבריה הם מתנהגים בצורה מזעזעת מבזים ומשפילים נשים, "הם צעקו "זונה" לעבר אחת הבנות שעברה בשכונה שלהם, בנוסף, הם פגעו לאחת הנשים ברכב והכתימו אותו במיץ אדום כמו דם על מנת להפחיד אותה", היא מספרת
רוטמן אומרת שעל מנת לפתור את הבעיה היא רואה את מקומה במליאת המועצה. "לאחר שגילינו שלא עוזר להילחם בדרך הרגילה, 'הכלבים נובחים והשיירה עוברת', החלטנו לעשות את העבודה בעצמנו".
רחובות: "מדוע ראש העיר דואג רק לחרדים?"
עמוס חלפון (48), יו"ר פורום "רחובות שלנו", נאבק מול פעילותו של ראש עיריית רחובות, רחמים מלול שלדבריו מקדם את האינטרסים של הקהל החרדי בעיר. "מנענו ממנו להקים מקווה בשכונה שמיועדת להקמת גן ילדים ואת הקמתו של ביה"ס חרדי במקום פארק בעיר", הוא מספר, "הבנו שצריך לפקוח עין ואם נמשיך ככה נאבד את העיר והיא תהפוך לעיר חרדית".
"תפקידנו הוא לעצור את ההתחרדות של העיר, כל עוד אנחנו מגלים אכפתיות ואנחנו מעורבים בפעילות הציבורית נוכל למנוע כל פעילות שהיא לא חוקית", הוא מדגיש. לדבריו 70% מתושבי רחובות הם חילוניים אך לא זוכים לקבל מענה בעירייה: "איך ייתכן שרב האינטרסים והדאגה לתושבים מתמקדת בחרדים ובדתיים? חלפון טוען שהכניסה למגש הפוליטי תוביל להצלחות "אם הצלחנו להילחם על זכיותינו מבחוץ, ככל הנראה מבפנים נעשה זאת בענק".
מודיעין: "חרדים לא רצו לראות ילדה שרה על הבמה"
אבי אלבז עומד בראש סיעת "מודיעין חופשית" שמטרתה לדבריו "לשמר ולהבטיח עיר פתוחה, תוססת וחילונית". "מודיעין חופשית" הוקמה כעמותה ובמערכת הבחירות הנוכחית החליטו אלבז ואנשיו להפוך אותה לרשימה שתתמודד על מקום במועצה, "הגעתי למסקנה שקשה לפעול מחוץ למועצה ושאם אנחנו רוצים לשנות התנהלות של מנהל עירוני תקין צריך לפעול מבפנים".
אלבז מספר היום ל-mako על תופעת הדרת נשים בעיר שהוא מוחה כנגדה, "לפני כמה זמן הייתה הופעה של אחת הזמרות בעיר ובמהלך ההופעה היא העלתה לבמה ילדה לשיר יחד איתה וחרדים מהקהל צעקו לעברה: 'תורידו אותה, לא רוצים לראות ילדות על הבמה'.
"מנשבת רוח חדשה, הציבור החילוני הבין שכדאי לו להתחיל לנהל את חייו כי אחרת מישהו אחר יעשה זאת", מסביר אלבז את ההתגייסות של הרשימות השונות ברחבי הארץ . לדבריו השינוי התחיל כבר במערכת הבחירות האחרונות בה הנושא של שוויון בנטל עלה לדיון הציבורי. "אנו רואים תהליכים לא כשרים בפוליטיקה החרדית והגיע הזמן שנרים את קולנו וניצור סדר יום חופשי וחילוני בעיר", מדגיש אלבז.
כפר סבא: "הדרת נשים בפארק העירוני בחסות ראש העירייה"
גם בכפר סבא, עיר שאולי פחות ידועה בקהילה החרדית שלה, נשמעים לאחרונה סיפורים רבים על כפייה חרדית והדרת נשים. "בשנה האחרונה עבר חוק עירוני לפיו העירייה לא תתמוך באף אירוע שיש בו הדרת נשים, אבל רק בחג סוכות האחרון הגיע ראש העירייה לנאום באירוע של חב"ד בפארק העירוני – בו לא הורשו נשים לרקוד", מספרת פליאה קטנר, מספר 2 ברשימת מרצ בעיר.
"חב"ד משתלטים על מרחבים ציבוריים בעיר. אנחנו מבינים את הצורך של נשים דתיות לרקוד בצורה כזאת שעין גבר לא תראה אותן, אבל אי אפשר לקחת רחוב שלם ולהגיד לנשים לעבור מאחורי מחיצה. אפשר לתחום חלק מסוים לנשים דתיות, אבל לא להדיר נשים מאירוע שלם", מסבירה קטנר, שמזכירה גם מקרה שהיה לפני מספר חודשים ביום תנועות הנוער, בו בוטל סולו השירה של שתי ילדות מסיבה דתית. "נושא הדרת הנשים בכפר סבא צץ שוב ושוב, גם באירוע מחול בו לא נתנו לילדות לרקוד, וזה חמור מאוד".
במרצ כפר סבא חושבים שמעבר לכך שצריך לדאוג לכך שתהיה אכיפה נגד כפייה דתית, יש צורך להפנות תקציבים לזרמים נספים בעיר, ולא רק לזרם האורתודוכסי. "יש בית כנסת קונסרבטיבי אחד בעיר, אבל אין רפורמי למרות שיש רבה מדהימה בעיר. צריך להפנות חלק מהכסף גם לזרמים השונים ביהדות – כמו גם למרכזי יהדות חילוניים".