מעפולה בצפון ועד אשקלון בדרום מתמודדים יוצאי הקהילה האתיופית החליטו שמלבד ייצוג בכנסת ה-19 הם מעוניינים להשמיע את קולם ומעוניינים להשפיע במסגרת המוניציפאלית וחברו לסיעות המתמודדות לראשות ומועצת העיר על מנת שיוכלו לשפר את מצבה של הקהילה ולפעול ברמה המקומית.
"אהיה ראש העיר של כולם"
אווקה בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מטעם מכללת אשקלון גדל בקריית מלאכי ומתכנן קריירה ארוכת טווח בפוליטיקה, "אני רוצה להיות ראש עיר לפחות שתי קדנציות, אי אפשר לשנות דברים בתקופת זמן קצרה ואח"כ נתקדם הלאה".
הוא הוביל את המחאה על גילויי הגזענות והאפליה נגד הקהילה האתיופית לאחר הניסיון למנוע מאתיופים להשכיר דירות בעיר, "היה לי חשוב לפעול ולנסות למגר את התופעה", הוא אומר. "הייתי נוכח בדיונים בכנסת ודיברתי על הבעיות בתחומי התעסוקה והחינוך בקהילה האתיופית על מנת לעורר מודעות ואכפתיות, ואני חושב שהצלחתי", הוא מוסיף.
לדבריו, הוא חש אהדה רבה מהציבור וחושב שיש לו סיכויים טובים להיבחר, "משנת 2012 חל שינוי בהסתכלות על החברה האתיופית, ישנם שני חברי כנסת אתיופים שמכהנים ב'יש עתיד' וזה לא דבר של מה בכך, אם אני אהיה ראש עיר זה יעשה טוב לחברה הישראלית", הוא מדגיש.
למרות האחריות שמונחת על כתפיו בתור מייצג הקהילה, אווקה מפתיע ואומר שהמשימה הראשונה שלו זה לשנות את התדמית השלילית שדבקה בקריית מלאכי, "פרשת הנשיא לשעבר, משה קצב, גרמה נזק רב לעיר ואני מעוניין לשנות את זה, אני לא אהיה נציג רק של הקהילה אלא ראש העיר של כולם".
"אין קשר בין ריאליטי לפוליטיקה"
וובט היה פעיל חברתית כבר בתור יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת אשקלון. לדבריו הוא מתכנן לפעול בשני מישורים לטובת הקהילה האתיופית: קידום הנוער ושילוב הקהילה האתיופית בשוק העבודה. "אנחנו מאמינים שצריך לפעול בתחום החינוך, להגדיל את מספר הזכאים לבגרות בקרב הקהילה וכן לפעול גם בחינוך הבלתי פורמלי בתנועות הנוער", הוא אומר בנחישות.
"נופיע בזירות שלא מצפים לראות אותנו"
מהרטה ברוך (38), שחקנית במקצועה, מתמודדת על המקום השלישי בסיעת מר"צ בעיריית תל אביב. בשונה משאר המתמודדים, הרצון של מהרטה להיות מעורבת בפוליטיקה נובע מתפקידה הנוכחי כאמא במשרה מלאה לשלושה ילדים. "כשהילדים שלי באו לעולם הבנתי שיש לי אחריות לגביהם, לגבי החיים שלהם, תחושה של אחריות ואני רוצה לדאוג לעולם טוב יותר עבורם", היא מצהירה.
"בתל אביב אין הרבה יוצאי אתיופיה. החיים פה מאוד יקרים ולא פשוטים", אומרת מהרטה, ולכן היא מצהירה שתייצג את כלל האוכלוסיה ולא רק את הקהילה האתיופית. "אני מעוניינת לדאוג לגיוון תרבותי ולדאוג שהעיר תהיה פתוחה ותמנע את הדעות הקדומות שקיימות", היא מדגישה ומוסיפה כי בכוונתה לפעול על מנת לקדם את נושאי החינוך והתרבות, "אני חושבת שמוזיקה, תיאטרון וריקוד הם כלי חינוכי שמאפשרים נקודת מבט רחבה יותר".
ברוך דווקא מברכת על ייצוגה של הקהילה האתיופית על פני מסך הטלווזיה שלנו. "לטלוויזיה יש כוח והשפעה והיא שמה את הקהילה האתיופית על המגרש, ומראה את המגוון האנושי שקיים בקהילה", היא אומרת ומדגישה שהקהילה האתיופית לא מהווה מקשה אחת, "מדובר באנשים אינטליגנטים שמסוגלים להיות חברי כנסת, חברי מועצה ועורכי דין, הדרך הכי טובה היא 'להביא קבלות'. ברגע שיראו אותנו בזירות שלא מצפים לראות אותנו יתרחש השינוי".
"אהיה חבר מועצה ובעתיד גם ראש עיר"
גם בעפולה ניתן להבחין בייצוג מכובד לקהילה האתיופית. "ככל שנפגין כוח וידע נפתור את בעיית הגזענות ביחס לקהילה", אומר אביי דג'ן שמתמודד במקום השני ברשימת "יש-עתיד" למועצת העיר. אביי טוען כי ההתמודדות שלו ושל מתמודדים אתיופים נוספים ברחבי הארץ תפחית את הגזענות כאשר יצליחו לשווק את הקהילה בעיני החברה הישראלית.
"בני נוער מפחדים לחלום והתקשורת אכן עושה עבודה טובה למען הקהילה האתיופית וחושפת את צעירי הקהילה לנושא ודואגת לכך שיהיו מעורבים יותר", הוא אומר. לטענתו, אחת הסיבות לעלייה במספר הנציגים האתיופים בפוליטיקה היא העובדה שראו אתיופים אחרים שהצליחו להשתלב בפוליטיקה הארצית והבינו שיש להם הזדמנות לשנות. "אני החלטתי לא לשבת בחיבוק ידיים ואני אהיה חבר מועצה ובהמשך אף ראש העיר", הוא מכריז.
"כמעט בכל עיר מתמודדים אתיופים"
שמעון סולומון שכבר מייצג את הקהילה האתיופית בתור ח"כ של "יש עתיד" מודה שחל שינוי חיובי בהשתתפות הפוליטית של מועמדים אתיופים, "כמעט בכל עיר מתוך 17 הערים שבהם מרוכזת רב הקהילה האתיופית, מתמודדים אתיופים בבחירות המקומיות.
לדבריו ההתגייסות המשותפת של אתיופים ברחבי הארץ ברמה המוניציפאלית עשויה למנוע את הסטיגמות הקיימות בחברה, "אני אומר למתמודדים: אתם צריכים להוכיח בשטח, לא בהפגנות ובבכי אלא רק בעזרת מעשים, אחדות וכוח פוליטי"