המון התלבטויות היו לזוג הצעיר בשבוע האחרון, איך לשכנע את התינוק החדש לקחת מוצץ, איך להתמודד עם האחות הגדולה, המקלחת הראשונה, אם הוא אוכל מספיק ובעיקר איך לקרוא לו. דבר אחד היה ברור מאליו: ברית המילה.
"זה היה ברור מאליו שאנחנו עושים את זה", אומרת קרין, האם הצעירה. "אמנם אנחנו חילונים, אבל אנחנו יהודים ואנחנו רוצים שהוא יגדל כיהודי - לכן אנחנו עושים ברית מילה", מחזק בעלה אריאל את דבריה.
גם לליאת לא היתה שום התלבטות כשנולד הבן שלה נורי לפני שבעה חודשים. עוד כשהיתה בהריון, עשתה שעורי בית על הנושא והזדעזעה ממה שגילתה. "מדובר טקס חניכה פאגני, שהמקור שלו מצרי בכלל ואנחנו עושים אותו בלי לחשוב לשניה. אנחנו מטילים מום באיבר המין של ילדים בני יומם", טוענת האם.
ההליך מונע זיהומים ומוריד את הסיכוי להידבקות באיידס
אך ליאת עדיין נמצאת במיעוט קטן מאוד, בארץ רוב התינוקות נימולים. מכיוון שמשרד הבריאות לא מחייב ברית מילה אפילו אין המלצה מפורשת לקיים אותה. אין גם נתונים מדויקים, אבל הרוב קובע והרוב עושה את זה מסיבות דתיות של מסורת, מסיבות תרבותיות חברתיות ומסיבות רפואיות.
ד"ר יעקב בן חיים, מנהל היחידה לאורולוגיית ילדים בבית החולים "דנה דואק" מסביר את היתרונות הרפואיים של ההליך מעורר המחלוקת. "בעיקר מניעה של זיהומים בשתן בילדים עד גיל שנה, היעדר סיכון לסרטן של הפין שקיים בלא נימולים בלבד ומוריד משמעותית את הסיכוי להידבק באיידס", מסביר הרופא הבכיר.
בתקופה האחרונה עלה לכותרות נושא הבריתות באירופה, לאחר שבית משפט בגרמניה אסר לקיים מילה לא רפואית וקבע שההליך הוא התערבות חמורה ובלתי הפוכה בשלמות הגוף. גם מחוז באוסטריה הצטרף לאוסטריה ושני בתי חולים בשוויץ. לטענתם התועלת הרפואית קטנה מהנזק שנגרם שלא לדבר על הסיכונים הרבים בהליך עצמו.
"השיעור הכולל של הסיבוכים - כשליש האחוז"
"הסיכונים הם כמו בכל פעולה כירורגית, יכולים להיות סיבוכים של ברית מילה כמו צלקות, עודף של עור, עקמת של הפין, היצרות של פתח פיית השופכה. השיעור הכולל של הסיבוכים הוא בסדר גודל של שליש האחוז, מדובר בשיעור מאוד נמוך", מסביר ד"ר בן חיים.
משאל לא מחייב השבוע בבית החולים "ליס" ליולדות הראה שהקונצנזוס, לפחות בתל אביב, כבר לא כפי שהיה ונראה שהדעות בין ההורים הצעירים חלוקות מתמיד. "יש שינוי עצום בשנים האחרונות, מכמה בודדים שהיו בארץ פתאום יש הרבה יותר ילדים שלא עוברים ברית מילה", טוענת רונית טמיר, ממייסדי ארגון קה"ל - קבוצת הורים לילדים שלמים.
חילונים רבים, "אפיקורסים" לחלוטין, מחליטים להמשיך במנהג המוכר. זה לא הציווי ההלכתי שמשפיע, זה הפך למשהו כל כך ישראלי שכבר לא מקדישים לו מחשבה. "זה נראה לי הכי נורמלי, שלא יחטוף מכות בבית הספר ושלא יהיה שונה משאר הילדים", מסביר אב צעיר את המניעים להחלטה.
"כן מציקים לי בבית הספר, אבל לא אכפת לי בכלל"
מנגד עומדים לילך וזיו, זוג הורים מחדרה שהחליטו לא לבצע את ההליך לבנם הצעיר, ויש להם תשובות לכל הטיעונים על המחקרים הרפואיים, המסורת, השייכות וגם על השאלה על המחיר החברתי שבנם משלם או לא על הבחירה שלהם. "כן מציקים לי אבל לא אכפת לי בכלל", טוען הבן הצעיר. "כשדיברנו על העניין אז שאלתי אותו וזה פתאום עלה, כי הוא אף פעם לא דיבר על זה. אני סומכת עליו שידאג שיקבלו אותו כמו שהוא", מספרת אמו.
אולי אחת הבעיות היא שאין בעצם את מי לשאול, אף אחד מהתינוקות הרכים לא מבין בגיל שמונה ימים את הדילמה. אחר כך הם כבר יגדלו הרי למציאות שהחליטו עליה הוריהם, המסורת, הדת, או המוסכמות החברתיות.