אל תתנו לשירה ולחיוכים מתחילת הערב להטעות אתכם - רגע לפני שנחתם ההסכם עם ההסתדרות לפנות בוקר, הרבה תסכול הצטבר בחודשים האחרונים בקרב עובדי הדסה, שרבים מהם רואים עדיין במוסד הירושלמי בית שני.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
את הלילה האחרון העבירו יחד העובדים השובתים בקומת הכניסה של בניין אשפוז. עם מזרונים, מצעים וציוד מחנאות שהביאו מהבית. "אתה לא מקבל משכורת כמו שצריך ויש לנו תשלומים לשלם, לא חשבנו שנגיע למצב כזה", סיפרה אורה, עובדת אספקה סטרילית כבר 26 שנים בבית החולים הדסה. "אני לא נרדמת כבר כמה ימים. אנחנו נותנים את הנשמה למען הדסה, זה הבית שלנו, כל אחד צריך לקבל את המשכורת שלו".
"בית החולים מתנהל כמו בסטה"
קדוש, שיושב לצידה של אורה על המזרן, עובד מזה שנתיים בבית החולים כמכין מגשי ניתוחים. "ההרגשה גרועה", אמר. "חשבתי שאני מגיע למקום בטוח, אבל זה ממש כמו באסטה של פיצוחים. אין לנו ביטחון. יש לי ארבעה ילדים ואני לא יודע איך להאכיל אותם".
בבית כמו בבית, גם ישנים: מגדל האשפוז החדש והיוקרתי הפך לאכסניה לעשרות עובדים טרוטי עיניים, שגם כך לא ישנו כל כך טוב בחודשים האחרונים. עכשיו, כשהחברותא התנקזה ללילה אחד של תקווה לשינוי, מירה שעובדת 27 שנים בבית החולים הגיעה מאורגנת. "הבאתי פירות, כרבולית, עיתונים וגם מצלמה קטנה", סיפרה. "זה כמו קמפינג, רק שפה לפחות יותר נוח מאשר שק שינה בשטח. גם יש מים זורמים".
"בעד משחק הוגן עם ההנהלה"
זו גם התחושה כשמשחק ליגת האלופות נופל על הלילה הלבן של העובדים: המשחק מרתק רבים, כשעל המסך ברקע רצים מבזקים המבשרים על מצבו של בית החולים.
"אנחנו בעד משחק הוגן, עם ההנהלה ועם ועד העובדים, שלא יהיו כרטיסים אדומים", אמר אחד העובדים שהעביר את זמנו בצפייה בהתמודדות בין מנצ'סטר סיטי וברצלונה. אחרי עיצומים, מתכונות שבת, חירום, חג, מיטות ריקות והלנות שכר, קיווו העובדים כי הפעם אולי, יראו סוף סוף את האור בקצה המסדרון.