החלטה משמעותית עבור חולים סופניים: ועדת השרים אישרה היום (א') ברוב קולות את הצעת החוק "מוות במרשם רופא", שקובעת כי חולה המוגדר "נוטה למות" יוכל לקבל מרשם לסם מרדים במינון ממית. על פי הצעת החוק, שניסח ח"כ עפר שלח (יש עתיד), הרופא שיעניק לחולה את הסם לא יישא באחריות פלילית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"חולה הנוטה למות, שהוא בגיר ובעל כשרות רשאי להגיש בקשה כתובה ושתי בקשות בעל פה לקבלת המרשם", נכתב בהצעת החוק. ההליך המפורט נועד למנוע מקרה של בקשה חד פעמית או חרטה. החוק מסתמך על חוקים דומים במדינות שונות בארה"ב, ובראשן מדינת אורגון - שהעבירה את החוק בשנת 1998. על פי הנתונים שמפורטים בהצעת החוק, "במשך 15 שנות תחולת החוק סיימו את חייהם 673 מטופלים במסגרת החוק באורגון".
לפי הצעת החוק, "רופא אישי ורופא אחראי מוסמכים לקבוע כי המטופל הוא חולה הנוטה למות, אם נוכחו כי המטופל סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא ותוחלת חייו, אף אם יינתן לו טיפול רפואי, אינה עולה על שישה חודשים". עוד קובעת ההצעה כי שני עדים צריכים להצהיר כי החולה כשיר ו"פועל מתוך רצון חופשי ועצמאי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי או אחר", כשאחד מהעדים אינו קרוב משפחה, יורש או נהנה בצוואה או מנהל מוסד רפואי בו מטופל החולה.
מימוש המרשם לא ייחשב כהתאבדות או סיוע להתאבדות
בנימוקים להצעת החוק, כתב ח"כ שלח כי "החוק אינו אוסר על אדם הרוצה בכך להתאבד, אך סיוע במעשה כזה, גם מצד בן משפחה הוא עבירה פלילית. מציאות זו הביאה לא פעם גם למצב נואש של מוות כפול, שבו בן הזוג הבריא רוצח את החולה כדי לגאול אותו מייסוריו, ומתאבד מיד לאחר מכן".
"חולה נוטה למות רשאי לחזור בו מבקשתו לקבלת המרשם, בכל זמן ודרך שיבחר", נכתב בהצעה. "הרופא יציג בפני החולה הנוטה למות קיומן של חלופות בנות ביצוע העומדות לפניו, לרבות טיפול מקל, אשפוז בהוספיס ונטילת משככי כאבים. הוראות סימן זה אינן מתירות לרופא או לאדם אחר לסיים את חייו של החולה באמצעות זריקה הגורמת למוות או המתת חסד". עוד מבקשים הח"כים שחתמו על הצעת החוק כי מימוש המרשם לא ייחשב כהתאבדות או סיוע להתאבדות.
החולה יאשר: "מצפה למות לאחר שאטול את התרופה"
על פי נוסח ההצעה, המבקש יצהיר כי הוא "קיבל מידע מלא לגבי האבחנה הרפואית שלי, סיכויי ההחלמה מהמחלה, אופי התרופה אשר תירשם והסיכונים האפשריים הגלומים בנטילת התרופה, תוצאות נטילת התרופה והחלופות לנטילת התרופה, כולל טיפול מקל וטיפול בהוספיס. הריני לבקש שרופאי האישי ירשום לי מרשם ממית, לתרופה אותה אטול בעצמי, לסיום חיי בכבוד. אני מבין את מלוא ההשלכות של הגשת בקשה זו ואני מצפה למות לאחר שאטול את התרופה שנרשמה לי", בתוך כשלוש שעות.
"חוק זה ייתן לחולה מידה של ברירה ושליטה בחייו, בשלב שבו הכאב והסבל הם כבר בלתי נסבלים", נכתב בהצעת החוק. ח"כ שלח, יו"ר סיעת יש עתיד ויוזם החוק, אמר כי "זו בעיה שעל החברה להתמודד איתה, והצורך בכך גדל ככל שתוחלת החיים מתארכת והטכנולוגיה הרפואית משתפרת".
לדברי שלח, "חוק המוות בכבוד" הונהג במדינות רבות בארה"ב והוא מעניק לחולה "מידה של שליטה בחייו גם בימיו האחרונים, שיש בה עצמה כדי לסייע בהתמודדות עם הסבל".
"הוא גם מקל על הדילמה החוקית שרופאים רבים נתונים בה, ומשפיע לטובה על תחושתן של המשפחות ועל חייהן ביום שלאחר הפרידה מיקירן", הוסיף שלח. "זהו חוק מתקדם, שיעמיד את ישראל בשורה הראשונה של המדינות הנאורות".
על ההצעה חתמו, מלבד שלח, גם יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין, ח"כ קארין אלהרר מ"יש עתיד", ח"כ מיקי רוזנטל וח"כ נחמן שי ממפלגת העבודה וח"כ דוד צור מהתנועה. החוק מתבסס על הצעה שהוגשה עוד בכנסת הקודמת, בידי הח"כ דאז חיים אורון (ג'ומס) ממרצ. בסיעת "יש עתיד" הבהירו כי ההצעה זוכה לגיבוי ותמיכה גם מעמותת ליל"ך, מיו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים ומוועדת האתיקה של הסתדרות האחיות.