האם מחקר חדש של חוקרים בטכניון יאפשר בעתיד לחולים משותקים לדבר? במחקר שערכו חוקרים ישראלים בארה"ב על חולי אפילפסיה גילה את אזורי המוח האחראים להפקת הצלילים. התגלית החשובה יכולה לאפשר לחולים לדבר בעתיד באמצעות יצירת ממשק ישיר בין מוח ומחשב. הגילוי עשוי לחולל שינוי עצום באיכות חייהם של החולים המשותקים ברחבי העולם.
בשיחה עם חדשות 2 באינטרנט סיפרו מדעני הטכניון כי כעת יש בידם ממצאים מרעישים. המחקר שמנהלים הישראלים נחשב לפורץ דרך בתחום השפעת פעילות המוח על הדיבור. המחקר רחב ההיקף נערך באוניברסיטת קליפורניה בארה"ב בהשתתפות החוקרים הישראלים מהטכניון פרופ' שי שהם ואריאל טנקוס שחברו לפרופ' יצחק פריד.
היחידים שמדברים - המין האנושי
יכולת הדיבור אמנם נתפסת כדבר שגרתי למדי, אולם זוהי תופעה ייחודית לאדם. בני האדם רוכשים את מיומנויות הדיבור באופן ספונטני וטבעי כבר בגיל ינקות. ראשיתו של תהליך הדיבור במוח, בעת יצירת האותות החשמליים. אלו מתורגמים לאותות עצביים המפעילים את מכלול השרירים היוצרים קול.
אנשים אשר משותקים בכל חלקי גופם מאבדים את יכולת הדיבור, על אף שפעילות המוח שלהם תקנית לחלוטין. איבוד יכולת הדיבור מונע מהם את האפשרות לתקשורת עם הסביבה, והם נידונים לחיים קשיים ובודדים.
"יש מחלות בהן החולה משותק בכל חלקי גופו ונעול במצב המכונה 'locked-in syndrome'. במצב זה החולה אינו יכול לתקשר עם הסביבה, אך מוחו עדיין מתפקד", מסביר פרופ' שהם שעומד בראש המעבדה לממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון.
המחקר הישראלי נערך בקרב חולי אפילפסיה, בהם הושתלו אלקטרודות עומק למוחם. החוקרים גילו שתי אוכלוסיות של תאי עצב המעורבים ביצירת צליל, עיצור ותנועה בדיבור. עוד מצאו החוקרים תאים בקליפת המוח אשר מותאמים ליצירת חמשת הצלילים הבסיסים אותם בני האדם מפיקים בשעת הדיבור. משמעות הדבר היא שבשנים הקרובות יוכלו המשותקים לחשוב על מה שברצונם לומר ומכשיר ייחודי יתרגם אותם לקול.
עד כה: מתקשרים באמצעות העיניים
נכון לזמננו, משותקים רבים מתקשרים עם סביבתם באמצעות מסנתז קול. הפעולה אותה הם מבצעים באמצעות עינם היא התמקדות על מקלדת מתוחכמת. כאשר העין נעצרת על אות, המסך מזהה זאת ומסנתז הקול מפיק מכך מילה אחר מילה. סטיבן הוקינג הפיזיקאי המפורסם הוא אישיות המזוהה עם התופעה. למרות יתרונות הטכנולוגיה הקיימת היא מסורבלת ומקשה על החולים.