האם הצטיידות נכונה באמצעים מצילי חיים היו יכולים לחסוך את הטרגדיה של מותה של הצעירה חן אפרת עקב אלרגייה לאגוזים? מנהל היחידה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים "איכילוב" בתל אביב, פרופ' שמואל קיוויתי, התייחס אחר הצהריים לאסון - ואמר כי לו הייתה המנוחה נושאת עמה מזרק כפי הנדרש, סביר כי הטרגדיה הייתה נמנעת.
"התופעה הזאת של אלרגיה לאגוזים, בוטנים ומזון הולכת ונעשית שכיחה יותר ויותר", הסביר הרופא בפתח דבריו - והתייחס גם למחלה הנוספת שממנה סבלה אפרת. "הבעיה היא שרגישות כזאת, במיוחד במקרה ספציפי של מישהו שסובל מאסטמה, יכולה להסתיים במוות. אנחנו יודעים את זה מתוך נתונים בעולם. חן היא אולי הראשונה שנפטרה מאלרגיה לאגוזים".
באשר לאמצעי הזהירות שעל הסובלים מאלרגיות לשאת עמם, אמר פרופ' קיוויתי: "אחד הדברים החשובים מאוד הוא לשאת מזרקים ולעשות כל דבר שיוכל לסייע לחולה לטפל בעצמו בזמן התקף חריף. במקרה הזה, חן לא נשאה איתה שום אמצעי פרט לוונטולין (משאף לסובלים מאסטמה) שבמקרים האלה לא עוזר. הדרך היחידה היא להזריק אדרנלין במה שמכונה 'אפיפן'. ישנן הנחיות מדויקות בנושאים הללו שמועברות, בין היתר, דרך משרדי החינוך והבריאות והביטוח הלאומי מכיר בכך".
פרופ' קיוויתי ציין כי ברוב המוחלט של המקרים, מתרחשים אסונות מסוג זה כתוצאה של טעות אנוש מצערת: "ברוב המקרים זה כך, אם מצד הילד, המתגבר או הבוגר - או שמדובר בטעות של האנשים שנתנו את האוכל. הדברים האלה קורים, לכן חובה להיות מוכנים להתמודד איתם כשזה אכן מתרחש".
חלק מהבעיה, לדברי הרופא, היא רף מודעות נמוך באופן יחסי לתופעה ולהשלכותיה החמורות. "יש מודעות שהיא גוברת אבל לא מספקת", הוא קבע. "אני לא יודע עד כמה במסעדה הזאת ידעו על התופעה. חלה כל הזמן עלייה במספר המקרים הללו בעולם המערבי, בעיקר בקרב צעירים שמקבלים על עצמם אחרים ומעיזים יותר להסתובב ללא האמצעים שיכולים להציל אותם".
זרע הפורענות: כך תשימו לב אם הילד שלכם סובל מאלרגיה
שלומית רדר, יו"ר עמותת יהל המסייעת לסובלים מאלרגיות, הסבירה מוקדם יותר בריאיון לחדשות 2 באינטרנט על הניצנים הראשונים שמלמדים על חשש לאלרגיה ועל ההתמודדות עם הרגישות.
י"התגובות הראשוניות הן לרוב חלשות יותר (מכפי שהייתה היום). כשילד בן שמונה או תשע נחשף לחומר שהוא רגיש אליו לראשונה, סביר להניח שהתגובה שהוא יפתח לא תהיה קשה. במקרה שכן - יש להגיע לבית החולים במהירות המרבית", סיפרה רדר - ונתנה, כדוגמה, את סיפורו של בנה שלה: "הוא התחיל להקיא והופיעה על העור שלו פריחה, אבל לא קרה שהוא הפסיק לנשום. זה היה האירוע והתגובה הראשונית שלימדה על כך שהוא סובל מאלרגיה".
השלב הבא אחרי האיבחון, לדברי רדר, הוא פנייה לרופא: "בדרך כלל הוא זה שיסביר מה מותר ומה אסור לאכול וגם איך להימנע מכך. בעמותה שלנו אנו מסבירים להורים לילדים אלרגיים עד כמה הדבר מסוכן ועד כמה חשוב להיזהר לא לאכול את החומר שרגישים אליו. מדובר בבעיה יומיומית. לילד שלי קשה ללכת לקייטנות, לחברים, למסעדות וכך גם לבתי מלון צריך להיות כל הזמן עם האצבע על הדופק".
ההתמודדות הנוספת, לדברי רדר, היא מול המסגרות שבהן משובץ הילד - כדי להתאים אותן לרגישותו. "דוגמה היא למשל כשילד כזה מגיע לגן. צריך לעזור לגננת להימנע מאותם דברים אסורים לילד. במקרה של האגוזים אולי זה פשוט יותר, אבל ההתמודדות עם רגישות לחלב ושומשום - שהם מרכיבים הרבה יותר יומיומיים - היא קשה יותר לטווח הארוך", היא הסבירה.
אל העמותה מגיעים הסובלים מאלרגיות, פעמים רבות, דרך הרופאים שמפנים את מטופליהם וכן דרך פרסומים שונים. הרקע לאלרגיה הוא ככל הנראה תורשתי, ומאפיין מובהק של החיים במאה ה-21.
"זו מחלה של העידן המודרני", קבעה רדר. "היא הולכת ומחמירה ככל שאנחנו יותר מתועשים. באוסטרליה, בארצות הברית וקנדה כמות האלרגיים הרבה יותר גבוהה מאשר בישראל, כי אנחנו כביכול פחות מתועשים. בארצות הברית נרשמים מדי שנה 150 מקרי מוות מאלרגיה, ולעומת זאת בארץ - בארבע השנים האחרונות נרשמו ארבעה מקרים, כולל זה של היום. זה נדיר כאן הרבה יותר".
חיסונים לאלרגיות קיימים בשוק, אך לאלה הסובלים מרגישות ספציפית ביותר: "מדובר בדרך כלל באלרגיות לחלקיקים שאיפים כמו אבק, פרוות חתולים ועוד. בימים אלה נערך בבית החולים 'אסף הרופא' בצריפין ניסוי בפיתוח חיסול לאלרגיות למזון, אבל אני לא יודע מהם אחוזי ההצלחה שהם הצליחו לצבור עד כה. בכל מקרה, לא מדובר בפתרון מושלם לאלרגיה אלא בהפיכת הגוף לעמיד בפני האלרגן. חיסונים של ממש קיימים לאלרגיות לקרדית אבק הבית, אבל לא למזון".