פריצת דרך מדעית? חוקרי רמב"ם והטכניון הצליחו להפיק במעבדה תאים היכולים לשמש לגילוי תרופות חדשות ולהבנת תהליכי ההתפתחות של הפרעות קצב מולדות. הפקת התאים נעשתה מתאי גזע מושרים שמקורם בחולים עם הפרעת קצב מולדת קטלנית מסוג CPVT.
מדובר בתגלית חשובה שתאפשר הבנה מעמיקה וטובה של התהליכים התאיים הגורמים להפרעת קצב לב מולדת.
הפרעת קצב מולדת קטלנית מסוג CPVT מאופיינת בהפרעות קצב לבביות המתרחשות במהלך פעילות גופנית או התרגשות - ויכולות לגרום למוות פתאומי של חולים בגיל צעיר.
במסגרת המחקר הופקו תאים מדגימות עור של חולים בהפרעת הקצב המולדת. באמצעות הדבקה ווירלית הוחדרו מספר גנים אל אותם תאים מהעור, תהליך שגרם ל"תיכנות מחדש" של התאים הבוגרים, ולהפיכתם לתאי גזע מושרים בדומה לתאי גזע עובריים.
תאי הגזע המושרים התמיינו באופן עצמוני לתאי לב פועמים אשר נשאו את המוטציה הגנטית למחלת ה- CPVT.
פתרון לבעיות קצב הלב?
מחקר חדשני זה יאפשר לחוקרים לבדוק את יעילותן של תרופות נוגדות הפרעות קצב לב חדשות, ולבצע התאמה אישית של תרופות יעילות לכל חולה, באמצעות בדיקת השפעת תרופות פוטנציאליות על הפרעות הקצב הנוצרות בתאי הלב של החולה.
המחקר שפורסם בעיתון המדעי Journal of Cellular and Molecular Medicine מהווה חלק מעבודות הדוקטורט של עטרה נובק ולילי ברד, ובוצע על ידי פרופ' עופר בינה, פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור ופרופ' אברהם לורבר מבית החולים רמב"ם. שותפים נוספים למחקר הם: ד"ר נעמה זאבי-לוין, רויטל שיק וד"ר רונית שטרייכמן.