אבחון הפרעת קשב וריכוז בקרב ילדים הפך בשנים האחרונות לשכיח יותר ויותר. כעת, מחקר חדש שנערך בישראל חושף עלייה דרמטית של יותר מ-40% במספר המאובחנים, ובהתאמה גם עלייה בשימוש בריטלין ובתרופות דומות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לפני שהייתי לוקחת ריטלין, היו לי ציונים מאד נמוכים. 70, 60 ולפעמים אפילו 50", מספרת ליהי בת ה-12. ארבע שנים חלפו מאז החלה לקחת ריטלין, כבר בכיתה ג'. והיא ממש לא היחידה: מתוך 24 תלמידים בכיתתה, ישנם עשרה שאובחנו עם הפרעות קשב וריכוז. "מה שיצא בסוף זה שרוב כדור הארץ לוקחים ריטלין", משתפת ליהי.
האבחנה הזו של ילדה בת 12 מקבלת תוקף במחקר חדש של קופת חולים מכבי, שמתבסס על נתונים של יותר מרבע מהילדים בישראל. המחקר מראה כי בשנים 2008-2013 חלה עלייה של 46% בילדים בגילאים 5-12 המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז. כמו כן, בשנים 2011-2013 חלה עלייה של 20% במספר הילדים בגילאים אלה המטופלים בריטלין.
הורים רבים פונים למכוני האבחון של הפרעות קשב וריכוז עוד לפני שהם פונים לרופא ילדים. משם הם נשאבים לתהליך שכמעט תמיד יסתיים במרשם לריטלין, גם אם הילד סובל מבעיות אחרות כמו חרדה או קשיי למידה.
מנהל תחום התפתחות הילד בקופת החולים מכבי, דוקטור מיכאל דוידוביץ', מזהיר: "אם הילד לא יקבל מענה לבעיה של חרדה למשל, ולא יקבל טיפול פסיכולוגי, הריטלין לא ישפר את התפקוד שלו, ויכול אף להגביר לו את החרדה".
בניגוד לליהי, שבאמת צריכה ריטלין, ישנם ילדים רבים שמקבלים את התרופה הפסיכיאטרית אף שאינם זקוקים לה, לכן חשוב תמיד להתייעץ עם רופא ילדים לפני שפונים למכוני האבחון.