באירוע החורפי של אמצע החודש האחרון, התרחשו מספר שיטפונות בזה אחר זה. בנחל צאלים, השיטפון גרם לסחף רב ולחסימת כביש 90 למשך שעות. אך לא רחוק ממצדה, באחד מערוצי הזרימה של הנחל בדרכו לים המלח, התרחשה דרמה מעניינת ונדירה יותר: בולען חדש נולד.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בצילום ניתן לראות כיצד מופיע השיטפון הראשון בתאריך 12.3.14, ומיד לאחר מכן קורס חלק ממצוק בגובה של כ-6.5 מטרים. בהמשך, תועדה כניסת מים לבולען שנפער למרגלות מדרון הקרקע שהתמוטטה.
"זהו 'בולען ניקוז'- תופעה חדשה יחסית בים המלח", הסביר אלעד דנטה, העוסק במחקר גיאומורפולוגי. "המים חודרים פנימה לתת הקרקע ובמהלך זרימתם לכיוון ים המלח, ממיסים את שכבות המלח ובכך נוצרים בולעני קריסה חדשים סמוך לחופי ים המלח", ציין דנטה.
על פי המחקר, שנמשך כבר מספר שנים במכון הגיאולוגי, מי שיטפונות מתוקים - כאלה שלא נמצאים ברוויית מלח מלאה - פוגשים מצבורי מלח ולמעשה מפרקים אותם. שכבות המלח שנמצאות מתחת לקרקע מתפוררות והקרקע מעליהן קורסת בצורת פיר אנכי, וכך נוצר בולען הקריסה. מפלסו הנסוג של ים המלח למעשה "מפנה מקום" למים מתוקים יותר שחודרים לשכבות המלח וממיסים אותן בעיקר דרך סדקים בקרקע.
מעל 4,000 בולענים בחוף ים המלח
תופעת בולעני הקריסה מוכרת למעלה מ-30 שנה. הבולענים הראשונים הופיעו בתחילת שנות ה-80, ומספרם גדל בשלוש תקופות מרכזיות, האחרונה שבהן החלה בשנת 2005 ונמשכת עד היום.
למעלה מ 85% מהבולענים הופיעו משנת 2000 ואילך, ולפי הידוע כיום קיימים 37 צבירי בולענים המרוכזים לאורך 60 קילומטרים בחופו של ים המלח. הצביר הגדול ביותר - אתר מיצרי לינטש - נמצא בין ים המלח לבריכות האידוי וכולל מעל 700 בולענים מתוך מעל 4,000 קיימים.
הווידאו הייחודי נעשה בטכניקת "טיים-לאפס", כאשר בכל דקה צולמה תמונה במשך שמונה ימים. הצילום, שנועד לתמוך במחקר על הקשרים בין אירועי שיטפונות לבולענים, בוצע במסגרת מחקר של המכון הגיאולוגי בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים.
על פי החוקרים, זהו תיעוד ראשון מסוגו ונדיר לתופעת בולענים המנקזים מי שיטפונות ותורם רבות למחקר על הקשר בינו לבין שיטפונות. בצילום תועדו שלושה שיטפונות בזה אחר זה וניתן לראות כיצד מי השיטפון גורמים הן לגידוד ושבירה של מתאר האפיק והן לשינויים במיקום הבולען.