ילדים פחות אוהבים לאכול אותו, אבל אם תשאלו את הוריהם, כבד הוא מאכל בעל ערך תזונתי רב. כמו התרד אצל הצמחונים, כך הכבד הוא שם שני למאכל עתיר בברזל, אבל בישראל הוא גם עתיר בקדמיום.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"מה שמיוחד בו, שהוא מצטבר, נוטה להצטבר, במיוחד בכבד ובכליות. קדמיום הוא חומר קרצינוגני שגורם לסרטן ברמה הגבוהה ביותר, לפי כל הסוכנויות העולמיות", מזהיר ד"ר חגי לוין - רופא מומחה לבריאות הציבור מהמרכז האוניברסיטאי הדסה.
הקדמיום היא מתכת כבדה, המסווגת כמסרטנת. מקורה בזיהום תעשייתי שמגיע בשלל דרכים אל המזון שמקבלים בעלי הכנף, ומשם - הדרך לצלחת שלנו קצרה.
"כבד הוא בעצם המסננת של הגוף שמסננת את כל מה שנכנס לגוף - אם זה רעלים, ואם זה דברים טובים. חלק גדול מהרעלים פשוט נשאר בתוך הכבד. יש את אותם אוכלי כל, כמו אנחנו, בני האדם, וכמו עופות טרף, כמו נשרים, שכיוון שהם אוכלים בעלי חיים שאוכלים בעלי חיים אחרים, בסוף החומרים מצטברים אצלם", הזהיר ד"ר לוין.
"יש לקרוא לציבור להקטין הצריכה של כבדי עוף"
"כמו כל דבר כמעט בבריאות הציבור, העניין הוא לא זועק, הוא לא בולט, הוא לא צועק והוא יותר בכמויות קטנות וזוחל לאיטו, לאט לאט, עד כדי כך שלפעמים אנחנו אפילו לא מרגישים את זה והתוצאות ניכרות במרחק של שנים", אמר ד"ר אבי צרפתי, מזכיר ארגון הווטרינרים ברשויות המקומיות.
מחירם הזול יחסית של כבדי עוף, ובעיקר הודו, כמו גם העובדה שהם נחשבים למזינים מאוד, הופכת אותם למצרך פופולרי. במשרד החקלאות מכירים כבר שנים את הנתונים על הצטברות קדמיום בכבד. ציבור הקונים מודע הרבה פחות.
לכן כבר לפני שנתיים כתב פרופ' אפרים כהן, מי שהיה יו"ר ועדת ההיגוי לשאריות כימיות במזון מן החי מכתב למנכ"ל משרד הבריאות: בו הזהיר: "כוונתי להעיר על הפופולריות הרבה והצריכה הגדולה של כבד. מזון זה ידוע כמקום להצטברות שאריות רבות של חומרים רעילים. לדעתי, צריך לחשוב על פעולת חינוך הציבור בארץ להקטנת הצריכה של כבד עוף".
פרופ' כהן קרא להקטין את צריכת הכבד - ויפה שעה אחת קודם. אבל עצתו כנראה לא התקבלה, וציבור הרוכשים לא יודע את מה שיודעות הרשויות.
"משרד החקלאות היחיד שבודק - ואינו מיידע על הימצאות קדמיום"
קנינו עשרה כבדים. ארבעה כבדי עוף ושישה כבדי הודו, משורה של מרכולים ושווקים אקראיים, והבאנו אותם אל מכון התקנים לבדוק את נוכחות המתכת. מתברר שאף אחד לא מבצע ניטור בזמן אמת למטרות פיקוח ושמירה על בריאות הציבור.
ד"ר צרפתי, המשמש גם כווטרינר הראשי של רחובות ואחראי על הבשר שנכנס לתחומי העיר, הבהיר כי "מי שמבצע את הבדיקות האלה זה משרד החקלאות. הייתי מצפה שאם בראש מעייניו נושא של בריאות הציבור, זה שיעדכן אותנו, הרופאים ברשויות המקומיות על הנושא של כמות קדמיום גבוהה מדי בקרב להקה או בקרב משלוח מסוים".
"כך נוכל עוד לעצור אותו או לחילופין, נוכל לפחות לעצור את המשלוחים הבאים, עד אשר לא ייבדק אחרת שבאמת העופות הם נקיים מריכוזיות קדמיום שיכולה להרע לבריאות הציבור. העניינים איכשהו שמה נסגרים במסגרות של פנים משרד החקלאות, ואנחנו לא מודעים לזה".
משרד החקלאות הוא היחיד שבודק, עושה את הבדיקות למטרת סקר לצורכי מדיניות, אבל אפילו המעבדה שלו מתקשה לספק את התשובות. בשל בעיות כוח אדם, דוגמאות רבות מוקפאות וממתינות חודשים ארוכים במקררים, שלאחריהם התוצאות כבר לא תמיד רלוונטיות.
"אף אחד לא מכניס קדמיום בכוונה. שוב, הוא מגיע מרכיב אחד או שניים בתערובת, שאלה המינרלים. קשה מאוד לפקח עליהם, מכיוון שיש היום ארבע או חמש חברות שמייצרות את זה. אנחנו בודקים אותם. זה היתרון שבודקים את המספוא, את המזון של בעלי החיים, ועל ידי זה מצמצמים את מה שיכול להגיע למוצר", אמר ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות.
בכבד אחד נמצאה רמה חריגה בשיעור המסכן את הבריאות
משרד החקלאות אולי בודק, אבל הקדמיום ממשיך לחדור לכבדים. בכל דגימות הכבד שבדקנו, למעט אחת, נמצא קדמיום - אם כי בערכים נמוכים מהרבה המרבית המותרת. בכבד אחד נמצאה רמה חריגה בשיעור המסכן את הבריאות.
"פה נכנס משרד הבריאות לתמונה. הוא עושה הערכת מצב. ואם הוא היה מוצא שכרגע יש בעיה עם הכבדים, הוא היה אוסר את כל הכבד. הסיבה שלא אוסרים את שיווק הכבדים זה מכיוון שצריך לאכול קילוגרמים רבים מאוד של כבד לאורך זמן כדי שיקרה איזשהו נזק", סיפר ד"ר גלאון.
"אנחנו לא יודעים מה רמת החשיפה של האוכלוסייה הישראלית לקדמיום. עד היום לא נערך אף מחקר שבדק באופן ספציפי את החשיפה של האוכלוסייה הישראלית. אנחנו לא יודעים את מקורות החשיפה. אני הייתי מאוד רוצה לדעת עד כמה האוכלוסייה הישראלית חשופה, מהם מקורות החשיפה", אמר ד"ר לוין.
הרמה המירבית המותרת של חלקיקים בכבד הוכפלה
הקדמיום נוכח בכבדים כבר שנים והגורמים המקצועיים מודעים לכך, אבל הרבה לא נעשה. מבקר המדינה הזהיר כבר ב-2002 כי "רמת השאריות בכבד גבוהה בהרבה מהרמה המרבית המותרת. ראוי שהשירותים הווטרינריים ומשרד הבריאות ישקלו צעדים המתבקשים מכך".
אז מה עשו הגורמים שאחראים על הבריאות שלנו?פשוט הכפילו את הרמה המירבית המותרת מ-500 חלקיקים למיליארד, כמו באירופה, ל-1,000. אז אם אי אפשר להילחם בקדמיום, נעלה את הסף המותר. אם זה לא היה נוגע לבריאות שלנו, הישראבלוף הזה היה אפילו משעשע.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "המשרד מקיים בדיקות במסגרת סקר שנועד לזהות מגמות ולאפשר ביצוע פעולות מתקנות בעתיד, ולא על מנת לזהות רעילות מיידית של מזון טרם שיווקו. על פי קביעת משרד הבריאות, ברמות המותרות אין סכנה לבריאות הציבור בטווח הארוך או הקצר".