אתם פותחים את ברז המים בבית, רוצים להרוות את הצמא ומקווים שמה שזורם החוצה שומר על בריאותכם. לא בטוח. שיעור ניכר מהמים ששותים רוב אזרחי המדינה מקורו במים מותפלים שנכון לעכשיו אין בהם מגנזיום, שמחקרים הוכיחו שמחסור בו מסוכן לבריאות. כמה? בעקבות שאילתות של ח"כ דב חנין חלק מהנתונים מתפרסמים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לאיזה בית ומתי בדיוק זורמים אליו מים מותפלים – את התשובה לשאלה הזו אנחנו בחדשות מנסים לקבל כבר חודשים. תשובה מדויקת, מתברר, לא ניתן לקבל. זאת מכיוון שהחלוקה בין הזרמת מים מותפלים למים שמקורם בקידוחים ובמקורות אחרים משתנה לפעמים אפילו בטווח של שעות בודדות. אבל שיעור חלוקת המים המותפלים לפי אזורים מספק תמונה חלקית לפחות על הסיכוי לדעת אם אתם שותים מים מותפלים.
מנחל הירקון ועד אילת:70%-95% מהמים שמספקים לתושבים הם מים מותפלים.
מצפון לירקון ועד אזור עכו, כרמיאל, נצרת ועפולה: 40%-90% מהמים מותפלים.
בגליל הצפוני, הגליל העליון, עמק הירדן, עמק המעיינות ובקעת הירדן: כל המים ממקורות טבעיים.
אספקת המים המותפלים משתנה כאמור כל הזמן, אפילו לאורך היממה. גם חלוקתם בתוך היישובים עשויה להשתנות בין רחוב לרחוב.
ממצאים מבהילים
מים מותפלים הם מים לשתייה שמופקים מהים התיכון. בניגוד למים ממי תהום, ממעיינות, ממאגרים ומהכינרת, אין בהם מגנזיום. "הממצאים ברורים", קובעים במשרד הבריאות. "חוסר של מגזניום במים מותפלים טומן בחובו סכנה לבריאות הציבור".
במחקר מקיף, שאת תוצאותיו פרסמנו ביולי האחרון, התגלה שבאזורים שבהם שותים מים מותפלים נרשמה עלייה של 6% במחלות לב בהשוואה לאזור שקיבל מים טבעיים. יש חוקרים שסבורים שהתחלואה באזורים המותפלים עומדת אפילו על 10%.
במשרד הבריאות רוצים להוסיף מגנזיום למים המותפלים שאנחנו שותים, אבל יש לכך השלכות כלכליות כבדות. להערכות משרד הבריאות מדובר בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.
ח"כ דב חנין עומד בראש השדולה הסביבתית חברתית והשדולה לבריאות ציבורית בכנסת מנסה לדחוף לפתרון להוספת מגזניום למים המותפלים. "מאחורי מסך הערפל נמצא גלגול על האזרחים של המחיר הבריאותי של מהפכת ההתפלה", אמר. "עלות הטיפול במחסור במגנזיום תהיה קטנה בהרבה מעלות הטיפול בנזקי המחסור, אבל כמו תמיד - בריאות הציבור נמצאת בתחתית סדר העדיפויות של הממשלה".