פרסום ראשון: מחקר מקיף שבו השתתפו למעלה מחצי מיליון צעירים אמריקנים מצביע על הקשר בין זמן צפייה במסכים לסימפטומים הקשורים לאובדנות. בעקבות ממצאי המחקר, במשרד הבריאות החליטו להקים ועדה שתדון בנושא. הוועדה תבחן את השפעת החשיפה של מסכים על קטינים, זאת במטרה לגבש המלצות שניתן ליישם בשטח.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בנייר עמדה משותף של המועצה הלאומית למניעת אובדנות ולמועצה העולמית לבריאות הילד נכתב כי "העלייה המשמעותית בתסמינים דיכאוניים מופיעה בעת שימוש שעולה על ארבע שעות ביום. מומלץ להורים לדרוש מעצמם ומבני הנוער שבאחריותם מגבלה לשימוש בסלולרי ובמדיה החברתית במהלך ארוחות משפחתיות, באירועים חברתיים וטרם השינה".
על פי הממצאים, 28% מהנבדקים שנמצאים מול המסך שעה אחת דיווחו על תסמינים אובדניים. כשזמן הצפייה עמד על 4 שעות כמות הנבדקים שדיווחו על תסמינים אובדניים עלתה ל-38%, וכשזמן הצפייה עלה ל-5 שעות או יותר כמעט 50% דיווחו על סימפטומים מסוכנים.
איך להבחין אם הילד במצוקה?
ההשפעה של המסכים על הנפש לא באה לידי ביטוי רק בקרב בני נוער, אלא בכל מקום גם אצל מבוגרים. לאורך השנים בנים ובנות לקו בדיכאון במידה דומה, אבל החל מ-2017 מקרי הדכאונות שמדווחים על ידי בנות נמצאים בזינוק אדיר, הסיבה: "הן נמצאות יותר ברשתות החברתיות".
"כשאתה מסתכל במדיה החברתית, אתה מקבל אשליה שכולם מאושרים", מסביר פרופסור גיל זלצמן, מנהל בית החולים גהה ויו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות. "הדבר הזה מאוד מחמיר בדידות.
זלצמן מסביר מתי על ההורים להתערב ואיך הם יכולים להבחין שהילדים שלהם במצוקה. "אחד הדברים שחשוב לשים לב אליהם זה שינוי התנהגות קודמת", הוא מסביר. "מתבגר שמתחיל להסתגר, מתבגר שהיה מוחצן מאוד, שמח, נע הרבה, פעיל מאוד - פתאום מתחיל להסתגר זו נורה אדומה".
חשוב להגביל את זמן המסכים כבר מההתחלה ולא לחכות לנורה האדומה. למרות הנתונים הקשים במשרדים החינוך והבריאות הוחלט להקפיא את התוכנית למניעת אובדנות, למרות שהמורים הוכשרו והתוכנית הביאה תוצאות בשטח. הסיבה להקפאה היא תקציב.