ענף הרפת בסכנה - ואפשר לעצור את זה: פחות מ-11 אלף שקלים בחודש. זה הרווח הממוצע, לפי המדינה, שצריך להיות לכל רפת בישראל. זה הסכום שצריך להספיק כדי לכלכל מספר אנשים, מסביב לשעון, 7 ימים בשבוע. כדי להילחם בהעלאת מחירי החלב הצפויה השרים מצאו שוב מטרה קלה: הרפתנים. למה מטרה קלה? כי הם מעטים. עובדים ברפת בוקר ולילה כדי להחזיק מעמד - וגם אין להם זמן וכוח למחאות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מחיר מוצרי החלב שבפיקוח נקבע על ידי המדינה. היא קובעת כמה ישלמו המחלבות לרפתנים על כל ליטר חלב. לאורך כל השנה, בוחנים ומעדכנים באופן אוטומטי כמה עולה בממוצע לרפת לייצר ליטר חלב: המזון לפרות, החשמל, השכר לעובדים, השקעות שונות ומים. לכל אלו המדינה מוסיפה סכום של 19 אגורות - וזה כל הרווח שנשאר לרפתן ביד. רפתות גדולות מרוויחות יותר. קטנות, כמו במושבים, מרוויחות פחות.
לסכום הזה, שמתעדכן אוטומטית, קוראים "מחיר המטרה". בחודשים האחרונים מחיר המטרה עלה, והמחלבות ביקשו, בהתאם, לייקר את המוצרים שבפיקוח. אבל כדי לעלות מחירים הם חייבים חתימה של שרי האוצר והחקלאות שחששו מתגובה ציבורית - ומאז מסרבים לאשר אותה.
אז איך מפצים את המחלבות? מקצצים אצל הרפתנים. במקום להוזיל את החשמל, לצמצם את תאגידי המים ולהילחם בריכוזיות ששולטת במחירים. משרד האוצר כופה עכשיו רפורמה בשוק החלב שמטרתה להביא לסגירת הרפתות הקטנות, שפחות יעילות, ולתמרץ רפתות גדולות. אם הם לא יסכימו, כבר מאיימים שיבטלו את המכסים על ייבוא ואז להיות רפתן בכלל לא ישתלם בישראל.
כבר היום נסגרות מדי שנה כ-20 רפתות, רובן בפריפריה - בעוטף עזה, בעמקי הצפון ובגליל העליון. הרפורמה תביא לסגירה של רפתות נוספות - ומהר. אם הרפורמה הזו תצליח והמחירים לא יעלו, אתם יודעים כמה כסף המשפחה שלכם תחסוך? בין 35 ל-40 שקלים בשנה. האם בשביל 40 שקלים שווה לחסל ענף יצרני, ציוני, שמפרנס אלפים ולחסל עוד חלקה חקלאית שדורות שלמים גדלו עליה?