"המדינה הפקירה את משק המים": בדוח חמור שמפרסם היום (חמישי) מבקר המדינה יוסף שפירא מותח ביקורת חריפה על התנהלות רשות המים בשנים האחרונות - שהובילה את ישראל למשבר עמוק ומתמשך במשק המים. המבקר קובע כי ברשות פעלו על פי מדיניות של "כיבוי שרפות" וללא תוכנית אב מסודרת, תוך התעלמות מהמלצות הגורמים המוסמכים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
הדוח מתריע כי ההתנהלות של רשות המים עלולה להוביל ל"נזק הידרולוגי חמור ואף בלתי הפיך" למאגרי המים בישראל. המבקר מאשים כי הרשויות לא התכוננו מראש למשבר המתמשך שבו נמצאת ישראל בעקבות רצף שנות הבצורת, וחילקו הקצבות מים ללא התחשבות בנתוני הצריכה בפועל.
ברשות המים טענו כי רצף שנות הבצורת שחוותה ישראל היה מאורע נדיר שלא ניתן היה להיערך אליו, אך המבקר דוחה את ההסבר ומבהיר: "רשות המים נקטה פעם אחר פעם מדיניות של הליכה על הסף, שהתבטאה בהתרת הרסן מיד בסיומה של שנת גשמים ברוכה אחת, תוך התעלמות מהשפעות ארוכות הטווח של השינויים האקלימיים באזור".
בדוח נטען עוד כי רשות המים התמהמהה בטיפול במשבר ועדיין לא החלה בביצוע קידוחי מים חודרים. השתהות זו, על פי המבקר, עלולה לפגוע בשימור יכולת הפקת ואספקת המים הסדירה. המבקר קובע בנוסף, כי הרשות נמנעה מפעולות הכרחיות כמו צמצום צריכת המים.
המבקר מתייחס בדוח גם לסוגיית המחסור במגנזיום החיוני לבריאות הציבור במים המותפלים, כפי שנחשף במהדורה המרכזית, ומותח ביקורת על רשות המים ועל משרד הבריאות בטענה שלא פעלו להקמת פיילוט לבדיקת הוספת המגנזיום למים במשך יותר מ-6 שנים. ההערכה בקרב אנשי המקצוע היא שאחת הסיבות העיקריות שהמדינה נמנעת מביצוע פרויקטים גדולים בתחום תשתית המים היא כי על פי החוק, המימון לפעולות אלו מגיע מתעריף המים, מה שיוביל להתייקרות מחיר המים שמשלמים בכל המגזרים בישראל.
כיום, אספקת המים לבתים בישראל נסמכת על מתקני ההתפלה, אך לטענת המבקר, היעדים שקבעה הממשלה שונו על ידי רשות המים ללא קבלת אישור ובניגוד לסדרי ממשל תקינים. בנוסף, המדינה לא דאגה לפיתוח מתקני התפלה נוספים בהתאם לצרכי משק המים למרות התקלות הרבות במתקן ההתפלה באשדוד והעיכובים בהקמת מתקן התפלה חדש בגליל המערבי שאמור היה להתחיל לפעול ב-2015.
לפני מספר חודשים הודיע שר האנרגיה והמים יובל שטייניץ על תכנית "להצלת הכינרת" שתביא להזרמת מים מותפלים לאגם ושיקום מקורות המים הטבעיים של ישראל, אולם תוכנית מלאה צפויה לעלות מיליארדי שקלים ולפי שעה לא ידוע מהיכן יגיע המימון.
רשות המים מסרה בתגובה: "הדו"ח מתייחס לליקויים שכבר אותרו על ידי רשות המים ומרביתם טופלו זה מכבר ונמצאים בתהליכי עבודה מתקדמים. לעניין תכנון משק המים וניהולו: רצף נדיר של 5 שנות הבצורת בישראל אינו יכול לקבל מענה תכנוני מוקדם מפני שמענה כזה מחייב השקעות אדירות המשפיעות ישירות על תעריף המים לצרכן".
"משק המים הישראלי עובד מתוך ראיה מערכתית רחבה ולטווח ארוך המאמץ את קווי המדיניות הנגזרים מתוכנית אב מסודרת. תכנון וניהול משק המים הישראלי הוא מהמוצלחים ומהמתקדמים בעולם כולו ומהווה דוגמה למדינות העולם כיצד להתמודד ולהתאים את משק המים לשינויי האקלים ותכנון ארוך טווח. תכנית שנותנת מענה למצב הנדיר אליו נקלע האזור אושרה ע"י שר האנרגיה ומועצת רשות המים, הובאה לממשלה כהחלטת ממשלה ונמצאת בתהליכי ביצוע".