דוח הבריאות והסביבה המשותף למשרד הבריאות ולקרן לבריאות וסביבה שפורסם הבוקר (שני) מציג נתונים על גורמים סביבתיים כמו איכות האוויר, איכות מי השתייה ושינוי אקלים וסוקר את התקדמות הידע, המחקר והרגולציה בנושאים אלה. אחת ממסקנותיו הנוקבות של הדוח נוגעת לסוגיית הקרינה הבלתי מייננת - תוצר לוואי של תקשורת אלחוטית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"לצד התקדמות מסוימת בתחום, בישראל אין עדיין תקנות מחייבות הנוגעות לרמות מותרות של קרינה בלתי מייננת", נכתב בדוח. "בישראל מתנהל מחקר בהיקף שראוי לציון אך נדרש מחקר נוסף בתחום כדי לשפר הערכות של סיכוני בריאות ולהעביר את הידע לציבור ולקובעי המדיניות".
אתגר נוסף שמעלה הדוח בהקשר זה הוא ההתעלמות בחלקים ניכרים מהציבור מהמלצות משרד הבריאות. למשל, שימוש באוזניות או בדיבורית על מנת להקטין את החשיפה לקרינה הנפלטת מהנייד. "אתגר משמעותי הוא הגברת מודעות ציבורית להשפעה שלילית של קרינה בלתי מייננת".
התקדמות באיכות האוויר אך איכות אוויר הפנים לא מפוקחת
הדוח סוקר רשימה ארוכה של פעולות שהמדינה נוקטת על מנת לשמור על איכות האוויר, ומציין כי בעשור האחרון חלה הפחתה משמעותית בפליטות מדווחות של גזים מזיקים. עם זאת, חלה עלייה בפליטת גז מתאן שהוא גז חממה פעיל.
הדוח מעביר ביקורת על כך שמעט מדי משאבים מושקעים בתחבורה הציבורית. "אין ספק שהקטנת תנועת כלי הרכב והקטנת מספר כלי הרכב בבעלות פרטית יתרמו לשיפור איכות האוויר". הדוח מציין לטובה את "התוכנית לצמצום זיהום אוויר מתחבורה" שצפויה לקדם את הסוגיה הזאת ב-2017-2018.
בנוגע לאיכות אוויר הפנים, כלומר איכות האוויר שאנו נושמים בזמן שאנו שוהים במנה, הדוח קובע כי המחקר מועט מדי והרגולציה אינה מספקת. "אין רשות מרכזית המטפלת באיכות אוויר הפנים", נכתב בדוח. "התוצאה היא שהטיפול באיכות אוויר הפנים אינו מתועדף ותקציבי הממשלה למחקר ולמעקב בתחום הזה מוגבלים.
"חיוני שכל משרדי הממשלה הרלוונטיים ישתפו פעולה כדי להפיק את הנתונים הדרושים לשיפור הבריאות והסביבה בשנים הבאות", כתבה ד"ר לינדה בירנבאום בדברי הסיכום של הדוח. "בני אדם משפיעים על הסביבה בצורה המשמעותית ביותר, וללא סביבה נקייה לא נוכל ליהנות מבריאות ומרווחה מיטבית".