מקורות המים שלכם עלולים להיות בסכנה: דוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) עוסק גם באיכות החיים בארץ, ואחד הפרקים - העוסק באיכות מי השתייה ומקורות המים - מעורר דאגה במיוחד. על פי הדוח, ספקי המים - התאגידים האזוריים שהוקמו בשנים האחרונות - לא פועלים לפי כל הנהלים ובכך מסכנים את איכות מי השתייה.
לקריאת הפרק הרלבנטי בדוח - ולפירוט תאגידי המים ש"חטאו" - לחצו כאן
"קיימים ספקי מים שאינם ממלאים אחר הוראות החוק ומשרד הבריאות, ומסכנים בכך את בריאות התושבים להם הם מספקים מים", נכתב בדוח המבקר. "משרד הבריאות אינו נוקט תמיד צעדי אכיפה נגד אותם ספקים, ואינו מעדכן תמיד את הרשויות המקומיות כדי שיוכלו לפעול במסגרת אחריותן להבטיח שספקי המים ליישובים בתחומן ינקטו את הצעדים הנדרשים להבטחת איכות מי השתייה שהם מספקים".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בתקופת הביקורת גילה משרד מבקר המדינה כי בכמה יישובים התגלו זיהומים חוזרים במי השתייה, שחייבו את הרתחתם ובמספר המקרים גם את פסילתם. על פי הדוח, עיקר הליקויים התגלו אצל התאגידים הבאים: מי אונו, מי הרצליה, מי גבעתיים ומי אביבים. "ספקי המים ביישובים אלו לא פעלו באופן מיידי בהתאם להנחיות משרד הבריאות למציאת פתרון לבעיית הזיהום ולמניעת הישנותו", נכתב.
אלו העיריות שלא שטפו את מאגר מי השתייה
בחלק מהמקרים, בהם ביישובים נשר וטירת כרמל, הספקים לא התקינו בקידוחים מערכת להזנת חומר חיטוי - וזאת למרות התקנות של משרד הבריאות. הביקורת גילתה כי "עיריית טירת הכרמל לא שטפה את מאגרי מי השתייה שבאחריותה מאז שנת 2008, כלומר במהלך כשבע שנים".
בדוח נכתב כי "נמצאו ספקי מים שלא ניקו את מאגרי מי השתייה שהם מפעילים ולא חיטאו אותם שנים ארוכות, בניגוד לתקנות משרד הבריאות ולהנחיותיו". כמו כן התגלה כי התאגידים מי אונו, מי בת ים, מי רקת ומי ברק לא הקפידו על לקיחת דגימות לאחר החיטוי - ולמעשה בכך סיכנו תושבים מכיוון שלא בדקו שהמים ראויים לשתייה לפני חידוש הזרימה.
ביקורת נוספת נמתחה על תפקוד משרד הבריאות מול תאגידי המים: "הפיקוח על שטיפת המאגרים בהתאם לתקנות ולהנחיות לא היה הדוק מספיק". כמו כן, לדעת המבקר, מקרים בהם התגלו תוצאות חריגות לא תוחקרו באופן מספק על ידי המשרד.
מבקר המדינה קרא לספקי המים לקבל אישור הפעלה: "על משרד הבריאות לפעול נגד מפעילי הקידוחים הפועלים בלא אישור, במיוחד כאשר קיימת סכנה של זיהום בהם. במקרים שקיימת סכנה מוחשית של זיהום המים, על משרד הבריאות לשקול לנקוט צעדים להפסקת אספקת המים מהקידוחים המועדים לזיהום". כמו כן, הוסיף שפירא, יש להתקין מערכות בקרה אוטומטיות ולנקות את מאגרי מי שתייה בתדירות גבוהה.
הדוח קובע כי התיאום בנושא בין משרד הבריאות לרשויות המקומיות לוקה בחסר: "על משרד הבריאות לדווח באופן שוטף לרשויות המקומיות על ספקים שאינם נוקטים את הפעולות הנדרשות להבטחת איכות מי השתייה, כדי לאפשר להן לפעול אף הן בעניין זה מתוקף אחריותן לתושביהן".