חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור, כך פורסם היום (שני) בכתב העת המדעי Nature Nanotechnology. החיסון הוכח כיעיל על עכברי מודל, הן כטיפול מונע, הן כתרופה לגידול הראשוני, ואף למיגור גרורות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון - לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה", הסבירה פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן ולננו-רפואה, בפקולטה לרפואה. "אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם".
החוקרים במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו פיתחו חלקיקים זעירים העשויים מפולימר מתכלה, שגודלם כ-170 ננומטר. בתוך כל חלקיק הם 'ארזו' שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור.
"החלקיקים פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' – כלומר את תאי המלנומה", הבהירה סצ'י-פאינרו. "המשמעות היא שמעכשיו, מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו."
בהמשך המחקר בחנו החוקרים את היעילות המניעתית של החיסון, ומצאו כי הוא אכן מונע הידבקות במלנומה. בנוסף, נבדקה יעילות החיסון כטיפול בגידול הראשוני, ונמצא כי שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים מעכב משמעותית את התקדמות המחלה.
שלישית נבחן החיסון כטיפול בגרורות: החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הננו-חלקיקים המהווים יעד לחיסון. בימים אלו נבחנת בניסוי המשך יעילות החיסון מול גרורות באזורים שונים בגוף.