מה מסוכן כל כך בהזרקת אינסולין שלא לצורך? בעקבות פרסום פרשת "האם המזריקה" שעל פי החשד הזריקה לילדיה הבריאים אינסולין בכדי להונות את המדינה ולקבל כסף מהביטוח הלאומי, בדקנו עם מומחה מהו מנגנון ההשפעה והנזק של אינסולין המוזרק לגוף בכמויות גדולות, ומדוע הסיכון הכרוך בהזרקתו חמור כל כך. מפרסום הפרשה עולה כי אחד מילדיה של האישה מאושפז בבית החולים במצב קשה וכי קיים חשש לנזק בלתי הפיך שנגרם לו בעקבות הזרקות האינסולין החוזרות ונשנות.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בשיחה שערכנו היום (שישי) עם פרופסור נעים שחאדה, נשיא האגודה הישראלית לסוכרת ומנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית החולים רמב"ם בחיפה, הסביר שחאדה כי אינסולין הוא ההורמון האחראי על הכנסת סוכר מהדם אל התאים בגוף. כאשר מזריקים את החומר בכמות גדולה הוא גורם לירידה חדה ברמת הסוכר בדם וכך, איברים חיוניים - בעיקר המוח - לא מקבלים את כמות הסוכר הדרושה לתפקודם התקין. מצב זה עשוי להביא לפרכוסים, איבוד הכרה, קומה (תרדמת) - עד כדי סכנת מוות ממשית.
לדבריו, הסיכון עומד באופן יחסי לכמות האינסולין המוזרקת לגוף ולגודל התינוק או הילד. ככל שנפח הגוף קטן יותר והכמות המוזרקת גדולה יותר - הסיכון להיפגע ולהינזק הולך ועולה.
"התקפים חוזרים של מצב היפוגליקמיה (ירידה חדה ברמת הסוכר בדם) בגיל צעיר עלולים לפגוע בהתפתחות הנורמלית של המוח. לכן, אם הנפגע נמצא בגיל הינקות או הילדות, הסיכון המתמשך של פגיעה מוחית מתגבר", הדגיש שחאדה. "הסוכרים אחראים על תפקוד תקין של תאי המוח, על מחשבה נכונה וצלולה, על הכישורים הקוגניטיביים ועל העברת אותות מהמוח לשאר חלקי הגוף. אם התא מאבד את מקור האנרגיה שלו - הסוכר, תפקודו נפגע בצורה קריטית עד כדי מצב של פרכוסים וחמור מכך - אף למוות".
הדוגמה הטובה ביותר לכך, הוסיף שחאדה, היא מבחנים לתפקודו התקין של המוח כדוגמת מבחן איי-קיו. "אם נערוך מבחן קוגניציה למישהו שרמת הסוכר שלו תקינה ונשווה זאת למצב שבו רמת סוכר נמוכה, על גבול ההיפוגליקמיה, רמת הביצועים תרד באופן דרסטי ויהיה הבדל משמעותי בציון הסופי במבחן. עובדה זו נכונה לגבי כל מבחן של תפקוד מוחי הבוחן את יכולות המוח לבצע אנליזה ולקלוט דברים, כפי שניתן לבחון בתנאי מעבדה ניסיוניים", סיכם פרופסור שחאדה.
אמש פורסם כי המשטרה בודקת גם את חלקה של הרופאה שכתבה את חוות הדעת על מצבם הבריאותי של ילדי האם שנעצרה, ובמשרד הבריאות פתחו בבדיקה בנוגע להשתלשלות אירועי הפרשה החמורה. ממצאי החקירה העלו שבכל המקרים שבהם האם פנתה לביטוח הלאומי היא קיבלה את חוות הדעת מאותה הרופאה, שכתבה כי יש להמשיך לטפל בילדים כחולי סוכרת - מה שאיפשר לה לקבל קצבה מהביטוח הלאומי.