כול דפיקת לב בשביל ניסים כהן היא בשורה. כבר חצי שנה שהוא מגיע מדי שבוע למרכז הרפואי שיבא תל השומר לבדוק שהלב החדש שלו נקלט בו היטב. הגוף שלו, שהיה על סף קריסה, הוחזק בקושי על ידי לב מלאכותי במשך שנתיים, לומד עכשיו מחדש את קצב הפעימות. אולם הלב הזה שנותן לניסים חיים מגיע מחיים אחרים שנגדעו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בפברואר השנה איבדה משפחת סימן טוב את בנה שילה, לוחם בגדוד הסיור של גולני בן 23, שנפצע בתאונת דרכים בכביש 6. הוא הורדם, הונשם, נותח וכול הזמן הזה המשפחה והחברים סביבו היו אופטימיים. אחרי חמישה ימים מצבו הידרדר. התפתחה לו בצקת במוח ונקבע מוות מוחי.
אחרי שהרופאים קבעו מוות מוחי המשפחה התייעצה עם רבנים שהכריעו כי מבחינה הלכתית ניתן לתרום את איבריו. "אנחנו רואים את האנשים שנסחבים עם לב מלאכותי שנתיים והחיים שלהם הם לא חיים", סיפר עוזי סימן טוב, אביו של שילה ז"ל. "הוא הציל שישה אנשים".
"קיבלתי את חיי בחזרה"
חצי שנה חלפה מאז והלב של שילה פועם בגופו של ניסים, אבל לשני הצדדים זה היה מוקדם מדי להיפגש, עד עכשיו. "רציתי לדעת איך האימא מרגישה, איך האבא מרגיש, את הכאב שלהם", סיפר כהן. "בהתחלה לא רצינו", אמר עוזי סימן טוב. "אחרי חודש-חודשיים כבר רציתי להיפגש. חלק של שילה חוזר הביתה".
לבסוף שתי המשפחות נפגשו, זו שנתנה את הלב וזו שקיבלה אותו. במפגש המרגש לא ברור מי נתן כוח למי, וגם אחרי שנפרדו לשלום, משהו משלהם תמיד אצלו. "הלב של הבן שלי אצלך", אמרה אביבה, אמו של שילה ז"ל. כהן השיב לה בהתרגשות: "אני שייך לכם".
כהן הוסיף כמה מילות תודה גם לצוות הרפואי שסייע לו בהשתלה: "חשוב לי להודות בשמי ובשם משפחתי לפרופסור ג'יי לביא ולד"ר יעל פלד המלאכית שלי. תודה רבה על הטיפול המסור שהענקתם לי במשך כל התקופה. קיבלתי את חיי בחזרה".