לישמניה, המחלה שמחולל זבוב החול, הולכת ומפילה חללים ברחבי הארץ - ולא נראה שבעתיד הנראה לעין הדברים הולכים להשתנות. "מדובר בקטסטרופה לאומית שהולכת ומתפשטת, ויש למצוא לה פתרון", מסביר פרופסור אלי שוורץ, מומחה למחלות טרופיות במרכז הרפואי תל השומר. בריאיון ל"שש עם עודד בן עמי" הסביר הרופא כי הטיפול האנטיביוטי שניתן לחולים במחלה הוא אגרסיבי מאוד, ועלול לפגוע בכבד ובכליות - וגם אז, הצלקת שמותיר הפצע המוגלתי נותרת לכל החיים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שוורץ הדגיש כי מדובר במגפה בקנה מידה משמעותי ומפחיד. "זו קטסטרופה לאומית", הכריז. "הלישמניה ידועה כבר כמאה שנים באזור ארץ ישראל, אבל הזן הזה הולך ומתפשט, ובעיקר באזור הנגב. נוסף על כך, נכנס זן חדש שעלה לארץ לפני שנות דור, שהולך ומתפשט לאזורי השומרון והגליל. כלומר, מדובר לא רק בהתפשטות אלא גם בתוספת זנים שלא היו בארץ מקודם".
לדבריו, קשה עד בלתי אפשרי למגר ולחסל את שפני הסלע הנגועים - אלה שמדביקים את הזבובים הנשאים, שבתורם מדביקים את בני האדם - על אף שנעשו ניסיונות לחיסולם. עוד הוסיף כי יש לזכור כי ישנם שלושה אלמנטים שבהם צריך לטפל: שפני הסלע, כמקור מאגר של טפילים; זבוב החול; והחולים עצמם. "צריך להקים רשות לאומית שתטפח זרוע שתספק פתרונות לזבובי החול, ולא לשכוח שמי שחולה זה האנשים, וצריך לפתח כוח רפואי שיחקור טיפוליים", ציין. "אין היום טיפולים טובים וגם אין חיסון, שהוא המפתח לפיתרון".
עוז וקסברג, מנהל מטה המאבק של משפחותיהם של מי שנפגעו בלישמניה, אמר כי יותר ויותר אנשים פונים ומבקשים להירתם למאבק בנגע - וכמות השאלות המתגלגלות לפתחו רק הולכת ועולה. "המגפה והתופעה הזאת רק גדלה והולכת, והציבור מודע לזה כפי שמשתקף בשיח האינטרנטי מידי יום", הוסיף.
וקסברג טען שבגלל התעלמות ארוכת שנים מהתופעה היא רק החמירה, וכי כעת חשוב למצוא לה פתרונות ברמה התשתיתית, ולא באמצעות "פתרונות ביניים שעוצרים באמצע הדרך". הוא קרא בשידור למשרדי הממשלה השונים לסמן יעד מרכזי של פיתוח חיסון מתאים.
הלישמניה מתפשטת בדרך כלל באזורים נידחים ועניים. לכן, ישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות שיכוליה לנסות ולצאת לפיתוח פתרונות חדשים, שכן זו בעיה שאיננה קיימת בשאר העולם המפותח. למעשה, ישנה מדינה אחת נוספת שסובלת מהנגע - אירן, ואף פי כמה יותר מישראל.