הקרב על החיסונים: לקראת פתיחת שנת הלימודים, משרד הבריאות פרסם היום (שלישי) נתונים חדשים שמעידים על זינוק חד בהידבקות בחצבת בישראל. משרד הבריאות קורא לציבור להמשיך ולהתחסן כנגד חצבת - ומסביר שמרבית התחלואה נובעת מאי התחסנות בציבור. הודעת המשרד מתפרסמת בצל החלטת מוסדות רבים לגיל הרך לא לקבל ילדים שלא חוסנו.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
מספר חולי החצבת בשנת 2018, נכון לתחילת השבוע, עומד על 262 חולים. בשנים הקודמות מספר החולים עמד על מספרים נמוכים בצורה משמעותית: לשם השוואה, בשנת 2016 חלו רק 9 ישראלים במחלה וב-2017 נדבקו 33 בני אדם.
במשרד הבריאות מסבירים כי למעלה מ- 90% מהמקרים השנה אירעו בגלל אי התחסנות, ומגע עם אוכלוסייה שלא התחסנה: "הדרך הטובה והבטוחה ביותר למנוע תחלואה היא על ידי קבלת חיסון נגד המחלה". לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה חצבת יש סיכון גבוה מ-90% להידבק במחלה.
בין הגורמים לעלייה בתחלואה: ירידה בהתחסנות באירופה ובארצות הברית, הגעה של חולים לישראל והדבקה מקומית של בלתי מחוסנים. "לאור העלייה במספר חולי החצבת שדווחו השנה חשוב להקפיד על חיסוני השגרה", הדגישו במשרד הבריאות. החיסון ניתן בשני מועדים: לתינוקות בגיל 12 חודשים ובכיתה א', אליה יעלו עשרות אלפי תלמידים בשבוע הבא.
הסיכון לסיבוכים גבוה יותר אצל ילדים
עוד הדגישו במשרד הבריאות כי יעילות החיסון במניעת חצבת גבוהה מאד - כ-97% לאחר קבלת שתי מנות החיסון, בגיל שנה ובגיל 6-7. "אנחנו חוזרים ומדגישים את הצורך להקפיד על חיסוני השגרה במיוחד לפני פתיחת שנת הלימודים".
החצבת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד: "באחוז קטן מהמקרים, סיבוכי המחלה עלולים להיות קשים ואף לסכן חיים", ציינו במשרד הבריאות. "גם במדינות נקיות מחצבת, כמו ישראל, קיימת סכנה להדבקה והתפשטות המחלה מחולים שמגיעים מחו"ל".
הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל חמש, אצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון: אחד מכל 1,000 ילדים חולים עלול למות ממחלת החצבת.
חצבת מועברת מאדם לאדם על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף או ליחה. ניתן להידבק גם בעת שהייה בחדר החולה - וגם מספר שעות לאחר שהחולה עזב את החדר. סימני המחלה אמורים להופיע בדרך כלל בין 10 ל-14 ימים לאחר החשיפה לנגיף.
וכך פורצת המחלה, לפי אתר משרד הבריאות: החצבת מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי להופעת סימני המחלה מופיעה פריחה בצבע אדום כהה על העור. בדרך כלל הפריחה מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים.
בתחילת המחלה הנגעים בעור נקודתיים ומרובים ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה. שם המחלה נובע מכך שהפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב.
חצבת עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים: כשליש מהחולים בחצבת ייפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.
סיבוך מאוד נדיר, שעלול להופיע כעשר שנים לאחר הופעת החצבת, הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית - פגיעה שכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
במשרד הבריאות ציינו כי גם בקרב האנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה להיות קלה ביחס למחלה באנשים שאינם מחוסנים. החיסון מקנה הגנה, החל משבועיים ממועד קבלת החיסון וממשיך להגן עשרות שנים לאחר קבלתו.